זית רענן חלק א קעג

הוא ואחר שנפלו לבשר חל הביטול ומה"ט קשה לי דבדינא דהרמ"א דנקט בנפל לבשר בזה למאי צריך שיהי' במים ס' נגד החלב הא אף דלא הי' במים ס' כשנפל לבשר מצטרף הבשר למים ואם בין הכל ס' מותר ובהכרח דלשון הרמ"א דנפל לבשר לאו דווקא והכוונה באמת דמותר לערב עם בשר כמ"ש בת"ח ומש"ה בעי ס' במים בכדי להתיר לערב לבשר ודברי הש"ך תמוהים עכ"ל ולמאי דכתיבנא דדוקא כששניהם שווים לגמרי הן בתר השתא והן בכל מקרה שיכול להזדמן הוא דלא בטיל אף בשא"מ כמו מים ומלח לגבי עיסה וכן בפת שאפאו עם הצלי שהרי כשם שהבשר הצלוי יאסור ע"י תערובות חלב כשיתערב בנ"ט גם הפת עצמו לא יפלה ממדוכה זו כשיתערב בתוכו בלועה מבב"ח יאסור גם הפת בנ"ט אפי' כשאוכל רק כזית מן הפת כמ"ש רש"י בפסחים הנ"ל אומנם כן הדברים בדבר גוש אבל בלח בלח שלא נאסר בנ"ט שהרי גם ע"י בישול לא בלעי מהדדי כלל אלא בלבולי מבלבלי אהדדי כמבואר להדי' ברשב"א חולין גבי בי דוגא יוע"ש דף קי"ב בד"ה אמר ר"ל א"ש וכו' וכן בר"ן בפרק השוכר אה"פ דלח בלח אינם מקבלים טעם זה מזה וכיון שכן גם לדעת הרי"ף ור"ן נתבטלה החלב במים ומותר גם לכתחילה ליתן המים בתוך קדירה של בשר דדמי לצמר גמלים וצמר רחלים וכמ"ש לעיל באות גימל יוע"ש וקושי' הש"ך ותירוצו אזדי על דברי ת"ח כמובן וראי' לזה דבלח בלח אין בו משום נ"ט דהא בשני לוגין שאני עתיד להפריש למ"ד יש ברירה יכול לשתות מן התערובות ולא חיישינן מדרבנן משום נ"ט כמו בשאר איסורין דבעינן ס' גם במינו

ו ועיין בשעה"מ פ"א מה' יו"ט ובס' הנ"ל סי' קפ"ט אשר עמדו להפליא על דברי תוס' במסכת עירובין ד' מ"ה ע"ב ד"ה אב"א אע"ג דהוי דבר שיל"מ ואמר ר"א ריש ביצה דאפילו באלף לא בטיל אפילו בספק דבריהם בעירוב הקילו עכ"ל תוס' ותמהו דהא ר"א בריש ביצה לא הוזכר כלל מספק אלא דמשני על פרכת הש"ס אמאי ספיקו אסור דדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל והיינו ע"כ בדרך דמיון דכמו דלא בטיל ה"נ ספיקו אסורה והרי גם בעירוב אמרינן דשיל"מ ל"ב כדאמר ר"א ביצה דף ל"ט גבי מים ומלח וא"כ גם ספיקא ליתסר ואם נחלק בין דין ביטול לדין ספיקו א"כ איך למד ר"א גבי ביצה דין ספק מדין ביטול עכ"ל ולי נראה שכן הדברים דאין לחלק בין ס' לדין ביטול וכל שאינו בטיל גם ספיקו אסורה אבל הנידון מתחלק ביניהם דאינו דומה דבר שיש לו מתירין מיד לדבר שישל"מ למחר שכל שהוא מוסיף בהתירו יותר יש להחמיר בביטולו וכן בספיקו ומעתה התכת דדבריהם כן הוא דנהי דבכל איסורין דרבנן ס"ל לר"א דל"ב וכן לגבי ספיקו אפי' בדבר שלא יהי' לו מתירין עד למחר אכן בעירוב הקילו בזה הן לענין ביטול והן לדין ספיקו שכל שאין לו מתירין עכשיו כגון התם דקאי על מאי דאמרינן ביו"ט ה"ה כרגלי כל אדם ואמאי ליקני שביתה באוקיינוס והרי יצאו חוץ לתחום ולכ"ע אסורין ואין להם אלא ד"א ומשני בעבים שנתקשרו מעי"ט ומקשה ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו ומשני הוי ס' דבריהם וכו' משום דבעירוב הקילו כל שאין לו מתירין עד למחר וכו' וכשם דאמרינן לענין ספק ה"ה נמי לענין ביטול והא דאיתא בפ' המשילין דמים ומלח ל"ב לגבי עיסה דהוי דשיל"מ דהתם שיש מתירין לכל אחד מן התערובות זה למזרח וזה למערב ולכל אחד מהם יש לו היתר מיד בזה החמירו אפי' בעירוב הן לענין ביטול וכן לספיקו דדין ביטול ודין ספיקו משפט אחד להם ועולין בקנה אחד ולסברא זו כ"ע מידו שיותר מסתבר להחמיר כשיש לו מתירין מיד מדברים שאין לו מתירין עד לאח"ז וכן איתא בר"ן נדרים נ"ב בתירוצו השני וז"ל ועוד דאפי' לא מיבעית למידק כולי האי זיל בתר טעמא הרי אתה רואה שכל שהוא מוסיף היתר החמירו בביטולו שמפני שעתיד להיות ניתר אמרו שלא יתבטל במינו וכיון שכן כל שהוא מוסיף עוד היתר שאף עכשיו יש לו שעת הכשר ראוי להחמיר שלא יתבטל אפי' בשא"מ עכ"ל וסברא זו גם לדעת הסוברים דטעמא דדשיל"מ משום דעד שתאכלנו באיסור וכו' כמבואר שם וגם להחולקים עליהם בדין זה וסוברים דאפ"ה בטיל בשא"מ הוא מטעמא אחריני דל"מ חומרא דיש לו מתירין רק במינו אכן בגוף הסברא כ"ע ל"פ שיותר יש להחמיר כשיש לו מתירין מיד ומה"ט בעירוב דקילא משאר איסורין דרבנן לא החמירו רק היכא שיש לו מתירין מיד

ז ובזה יש לתרץ דברי ש"א בסי' צדיק שיצא לידון בישראל וא"י שהיו להם שותפות בחמץ ועבר עליו הפסח וחלקו לאחה"פ דחלקו של א"י מותרים לישראל דבדרבנן יש ברירה וחלקו של ישראל אסור בהנאה ממ"נ אי י"ב הרי אסור בהנאה מאי אמרת דילמא א"ב מ"מ מעורב חלקו בחלק של א"י בשוה זולת לדעת תוס' בפ' השולח גבי טו"ח מעורבין זה בזה יש להתיר גם חלקו של ישראל דס"ל דאי אמרת א"ב מספקא לן דילמא נתחלפו לגמרי לזה הגיע חלקו ש"ח וכן לחבירו והיקשה שם לדברי תוס' מהא דאמרינן בפ' המשילין גבי שנים שלקחו חביות בשותפות דפליגי התם בזה ותלינן לי' בפלוגתא דברירה דלמ"ד א"ב חביות אסורה רק למקום שרשות מגיע לשניהם ולמאן דאית לי' ברירה רשות לכל אחד מהם עד מקום עירובו וקניות שביתתו ולדעת תוס' אפי' למאן דא"ל אין ברירה מ"מ לישתרי דספיקו דרבנן הוא ותירץ דדבר שיל"מ כמו שאינו בטיל כן ספיקו אסורה ולכאורה נראה שנעלם מעינו הבדולח דברי תוס' הנ"ל דבעירוב הקילו אמנם עפ"י הנ"ל צדקו דברי קדשו דבחביות שאני שיש לו מתירין מיד למקום ששניהם יכולין להלוך ואיירי כשזה הניח עירובו לסוף אלף אמה למזרח וחבירו לסוף אלף למערב דבכה"ג כיון שהחמירו בביטולו כן ה"ה בספיקו דקו אחד להם אמנם בעיקר קו' ש"א אמרתי זה כמה לתרץ עפ"י דברי תוס' ב"ק דף י"א ד"ה דקא וכן איתא בנידה דלא מצי למשרי בס"ס היכא דיכול להולד תרי קולי דסתרי אהדדי יוע"ש וה"ה בסדר"ב לכן למ"ד א"ב א"א למישרי מטעם ספק דילמא הגיע שלו לחלקו שהרי אם יצטרך להוליך את חלקו לצד עירובו של חבירו ג"כ נתיר ע"י סדר"ב

ח ועיין בשעה"מ פט"ו מה' מ"א הלכה כ"ה ד"ה אסור לבטל איסורין של תורה לכתחילה כו' וז"ל מיהו על הר"ן ז"ל ק"ל טובא דפ' כ"ש אההיא דפרכינן התם לישהינהו אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינו היקשה לו קו' תוס' דמאי פריך הא אין מבטלין איסור לכתחילה ותי' יוע"ש משמע דס"ל דאפילו בשאינו מתכוין לבטל את האיסור וליהנות ממנו אין מבטלין איסור לכתחילה ואלו בפ' אין מעמידין אההיא ברייתא דקנקנים של א"י חדשים מותרים כו' כ' בפשיטות דכל שאינו מכוון לבטלו כדי ליהנות ממנו שרי והוכיח כן מכלי מדין שאמרה תורה להגעילן למאן דס"ל דאין מבטלין איסור לכתחילה דאורייתא יעו"ש וכ"כ הריב"ש בתשו' סי' שמ"ט והביאה הפר"ח ז"ל חלק י"ד סימן ס"ד ס"ק ך"ו יע"ש וכיון שכן קשה דמאי ק"ל הכא בפ' כ"ש וצ"ע עכ"ל ונראה דלק"מ דהיכא שהפליטה נשארה בתוך התבשיל שרוצה לאכלו רק דמדין ביטול אתינן להתירו אסור לכתחילה והא דאתא עלי' להקשות בפסחים בקדירות בפסח ובפ' א"מ מילתא אחריתא הוא דכל שמגעיל ושופך הפליטה לחוץ אע"ג דחזר ובלע משהו מן האיסור שכבר נתבטל בתוך מימי הגעלה שרי לכתחילה וטעמא דמילתא אע"ג שגם בהגעלה נסתיים שריותא דכלים ע"י ביטול, דליתא דכיון שנתחלפו הטעמים מן הכלי למים ומן המים לכלי וכולן דהיתרא נינהו אזי גם בלא ביטול מותר התבשיל שנתבשל אח"כ דעדיפי מנ"ט בר נ"ט דהתירא דכיון שנתבטל בפ"ר ואח"כ נתחלפו מפליטה לבליעה ומבל"פ הרי נידון כמבוער מן העולם וכמ"ש לעיל מזה עמ"ש אות ג' ולקמן בדין נ"ט בנ"ט ועי' שביעית, הגע בעצמך היעלה ע"ד שלאחר שהגעיל הכלי ב"י מפליטת איסור ידוע ובשל בתוכו באותו היום אינו מינו דהתירא ויפול בתוך התבשיל כזית פחות כ"ש ממין של איסור הראשון ויהי בתוך התבשיל במכוון ס' פעמים כנגד האיסור שיצטרף גם המשהו שבתוך הכלי בהדי איסורא שנפל בתוכו אבל ז"א ולא ניתן