זית רענן חלק א קלה

שהיקשה מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואפשר לצדד לדבריהם פירושא חדתא בברייתא זו ובקו' המקשן וטרם נתבונן בזה שחידשו תוס' דגם בנישאת לאחר ולא ידעה מאומה פטורים מחטאת וממיתה משום דאשה דייקה ומנסבא מרע לחזקת א"א דמעיקרא ואמאי מי עדיפא דיוקא דידה מעדים ותרי כמאה וכמו שתירצו בב"ק דף ע"ב בתד"ה אין לך בו וכו' גם יש להתבונן כשנשאת לא"מ ואומרת ברי לי דמדינא לא תצא ומשמע דבתי' כשירים להנשא לעלמא דאל"כ הו"ל למימר דתצא כדי שלא ירבו ממזרים בישראל וממילא נשמע דלאחר מיתת בעלה גם כשנישאת היא לאחרים ג"כ לא תצא וגם כשקידש אח"כ את אחותה דלת"ב קידושין כלל ומותרת לעלמא כמו בכל דוכתא דפסקינן דל"ת דאין קידושין תופסין באחותה כלל ואמאי הרי לעלמא הוי ספיקא דאורייתא דאין בבריא שלהם דבר מעליתא לגבי עלמא ונשאר ספק השקול לכה"פ שגם דאשה דייקא ומינסבא מרע לחזקת א"א נשאר הדבר בספיקא לענין א"ת ולכל דבר ונראה דטעמא דמילתא שהרי מבואר באיש ואשה שנתחזק הדבר בעיר שלשים יום שהיא אשתו אזי דינה כא"א לכ"ד ואין קדושין תופסין באחותה ועיין באה"ע סימן י"ט בהסכמות כל האחרונים דהאי דבעינן שלשים יום זהו כשנתחזק ע"י דבורם בלבד אבל ע"י מעשה נתחזק הדבר מיד ועיין באה"ע סי' קמ"ט בב"ש שם ס"ק א' כשנישאת דנין כאילו ראו שנבעלה] ולפ"ז נכונים הדברים דכשנשאת לאחמ"ע כיון שאין ביכלתן למחות בידם הרי נתחזק הדבר ע"י מעשה אישות שהיא אשתו והוא בעלה שוב נגררו כל ענינים המתילדים אח"כ בתר חזקה זו שכבר נתחזק הדבר לפנינו במה שנישאת באין מוחה ופוצה פה ומצפצף נגדם

ב ומה"ט נמי ניחא כשנישאת לאחרים דפטורים מחטאת וממיתה משום דאשה דייקא מרע לחזקת א"א דלאו משום בירור דייקא דידה הוא דדנין עלי' אלא משום כיון שכבר נישאת ונתחזקה שהיא אשתו והוא בעלה איתרע לי' חזקת אשת איש דמעיקרא אלא דאי לא משום דדייקא מחזקינן אותה לעברות בעובריינת ובשאט נפש כיון דאיכא הכחשה דתרי ותרי וחזקת אשת איש דמעיקרא רק משום דיוקא דידה שהוא סברא פשיטא ומובן מעצמו לכל איש ואיש ועי"ז נתחזקה בחזקת אשת איש לכל הבריות וזהו דמרע לחזקת אשת איש דמעיקרא וחייבים מן השני רק בא"ת אכן בדליכא עדים כלל וגם היא אינה יודעת בבירור ל"ש בזה משום דיוקא דידה ועיין יבמות קט"ו בתד"ה טעמא דגם בדאיכא ע"א ויש לחוש משום בדדמי תו לית ביה משום דיוקא דידה כלל) כיון דלית לה במה להסתבך ואז לא נגרע אפס דבר מחזקה דמעיקרא ורק היכא דאיכא לפנינו תו"ת אזי יש יסוד מוסד גם לחזקת א"א מן השני שהרי לא נתחזקה בעובריינית כיון דשגור בפי כולם הסברא דדיוקא ומשום זה היא דנתחזקה בחזקת א"א לשני רק דכיון שכבר נתחזקה בחזקת א"א מן הראשון לכן נידון הדבר כספק השקול לכ"ד והולד ספק ממזר וחייבין רק בא"ת אבל כשנישאת לאחד מעדי' ואומרת ב"ל כיון שיושבת תחת בעלה באין מוחה כלל יצאה לגמרי מחזקת א"א דראשון ונתחזקה רק להשני לכל דבר ומשה"ט נמי אין קידושין תופסין באחותה ובניהם כשרים לעלמא משום דאזלינן בתר חזקה שנתחזקה לפנינו אפי' לאלתר כמש"כ לעיל ומה"ט נמי כשניסת לאח"מ ואומרת ב"ל ואח"כ מת השני וניסת לאחר גם כן לא תצא ממנו רק לכתחילה הוא דלא תצא דלא עדיף מן העד עצמו דלא תצא לכתחילה

ג ועיין באה"ע סי' קס"ד סעיף ז' ביבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך למ"ד יום שדינה שתחלוץ מספק מדבריהם אם הלכה ונתקדשה לאחר וכו' קודם חליצה חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה ואם נתקדשה לכהן שאסור בחליצה אינו חולץ לה שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם וכו' גירשה הכהן או מת ה"ז חולצת לכתחילה ואח"כ תהי' מותרת לאחרים עכ"ל ולכאורה נשמע מזה דגם כשניסת לאחמ"ע ואומרת ב"ל וגירשה או מת וניסת לאחר דתצא מזה ואי משום טעמא דכתיבנא כיון שכבר הוחזקה כאשתו לכל דבר דהא ה"נ כבר הוחזקה בחז"ה לשוק ולאינה זקוקה עוד ליבם כלל כל ימי מגורה בבית בעלה הכהן דז"א דהתם לא הוחזקה משום זה שהרי אין כח בזיקה חלושה כזו להוציאה מבעלה רק לכתחילה הוא דצריכה חליצה שהרי גם באשת ישראל והיבם איננו לפנינו לחלוץ לה לא נאסרה על בעלה (כמ"ש בהג"ה שם) ונגד לכתחילה ל"ש בי' משום חזקה משא"כ הכא שיש בו משום איסורא דא"א שגם בדיעבד תצא והיא יושבת תחת בעלה לעין כל בלא מוחה ואפ"ל שגם לכתחילה תינשא מפני חזקה זו אלא שלא מלאני לבי להקל בדבר שאין לנו ראי' ברורה (ועיין בב"ש ס"ק י"ג מ"ש בשם ש"ג ולדעתו אפשר שגם בנידון זה תינשא לכתחילה לאחר כיון שכבר יושבת תחת בעלה העד וי"ל גם להיפך דש"ה שאין בנושא הענין רק משום לכתחילה

ד ועתה נחזה אנן בתו"ת המכחישים זה את זה במיתה או בגירושין וניסת לאחמ"ע ואומרת ב"ל והלך לו ובאו עליו שני כיתי עדים בהכחשה וניסת לאחר היכי נידונה ונראה דהיכא דמספקא לן גם בבעלה הראשון לאחר שניסת לשלישי אזי פשיטא דתצא משלישי ממ"נ אם נחזיק את הראשון שכבר מת משעה שניסת לשני שהיה אחמ"ע ואומרת ב"ל אזי פשיטא דתצא משלישי ואם נעלה על דעתינו לספק עוד גם בבעלה הראשון משום זה לא נתעלה ידה וכחה מאומה אמנם אם נודע הדבר דטרם שניסת לשלישי כבר מת בעלה הראשון רק דמספקא לן אם כבר מת טרם שניסת לשני א"ד השתא הוא דמת אזי מסתבר דל"ת משלישי אפי' כשלא ניסת לאחמ"ע וגם היא לא ידעה וטעמא דמילתא שהרי משום טעמא דאשה דייקא איתרע לחזקת א"א ונידון כספק לכ"ד ומעתה גם אם דייקא דשלישי קלישא לי' להוציאה מחזקת א"א ומחזקת חי דשני מ"מ נוקמי דייקא דשני בהדי דייקא דשלישי (וכמו דאמרינן בתו"ת דסליק עדותן ומוקמינן אחזקתן ונוקמינה בחזקת א"א וחזקת חי דבעלה הראשון והשתא הוא דמת ולא תפסי קידושי השני כלל ולא נותר עוד מקום להתלבט ולהחמיר רק משום דתו"ת מן הראשון נעשה ספיקא דרבנן לכה"פ לגבי השלישי אע"ג דאיכא חזקה איברא אנן לדעת רש"י וריב"ש ורמב"ם קיימינן דקסברי דכל בדרבנן אם ניסת ל"ת וממוצא הדברים נשמע דמכ"ש אם שנים אומרים נתקדשה מן השני שהוא מעידי מיתה דראשון וש"א ל"נ וניסת לשלישי ולא נודע עדיין ממיתת בעלה הראשון זולת תו"ת הראשונים אזי פשיטא דתצא מן השלישי דלא עדיף מן השני דכל שלא ניסת לאחמ"ע ואומרת ב"ל דתצא ואם נודע השתא דודאי מת טרם שניסת לשלישי אזי פשיטא דל"ת דמוקמינן על חזקת א"א מן הראשון ועד עתה ועכשיו הוא דמת

ה והנה יש לדקדק טובא דנקט בברייתא בשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה ולא נקט למילתא לרבותא טפי בשנים אומרים מת וש"א ל"מ דאע"ג דבמיתה איכא דייקא יתירה מגירושין דיכולה מכחישתו ואפילו הכי תצא שהרי בברייתא דלעיל נקטי בגירושין ובמיתה משום דבמית' איכא רבותא לרמב"י ובגירושין לרבותא דרבנן דאע"ג דליכא אלא דייקא זוטא אפ"ה ל"ת כשניסת לאחמ"ע וא"כ בברייתא זאת דקתני תצא ואיירי כשניסת לאחר א"כ הוי לי' למיתני בשנים אומרים מת וש"א לא מת לרבותא דאע"ג דאיכא דייקא רבה אפ"ה תצא משה"ט ברירא לי' לתלמודא דברייתא זו היא סיפא דברייתא דלעיל ועלי' קאי ותני לי' בשנים אומרים נתגרשה וכו' מן השני שהיה אחד מעדי' מן תו"ת הראשונים שהכחישו זא"ו במיתת בעל הראשון וקס"ד דמש"ה תצא מן השלישי משום דגבי השני היה דייקא רבה דהא במיתה אינה יכולה מכחישתו משא"כ בשלישי דליכא אלא דייקא זוטא דבגירושין יכולה מכחישתו ועל זה הוקש' דמ"ש רישא ומ"ש סיפא שהרי גם ברישא שהכחישו את עצמם בקידושי השני ליכא אלא דייקי זוטא שיכולה גם כן להכחיש אותו ולומר לא נתקדשתי ואי איירי בסיפא כשלא ניסת לאחמ"ע ואיירי כשלא נודע דבר ממיתת בעל' הראשון אזי גם ברישא אמאי ל"ת כיון דאיכא תרי ותרי בהכחשה וחזקת פנוי' ליכא שהרי עודנו לא נתברר הדבר