זית רענן חלק א קלא
Zayit Raanan part 1 131 · זית רענן חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →דבמקוה ברה"ר טהורים כל הכלים והטעם משום שהספ' במקרה ור"ש מטהר לגמרי אפי' מדרבנן וכן מקושי' ר' שימי לפירוש רשב"א משמע ג"כ דל"ח אפי' מדרבנן ולחלק בין טומא' וטהרה ואיסורין איננו מן ההכרח והראי' שהכריחו לזה כבר כתבנו ליישב הכל על מכונם
ט על קושי' הנ"ל בסי' זה אות ב' על האי דפסקינן דשחוט בסכין ונמצאת פגומה דשחיטתו פסולה משום דמנגדי חזקת איסור דבהמה לחזקת הסכין ואע"ג דלא נידון כדין תר"ל משום דל"ש חו"א מ"מ נידון כספק בשחיטה ובנגעי בתים אשר ממקורה הערה ליזול בתר חזקה ל"א הכי ולא דאזלינן רק בתר חזקת המסבב והגדתי לבני הנחמד הרבני החריף מוה' אברהם בייניש נ"י קושי' זו ותירץ בסבר' ישרה ונמרצה דבשלמא בסכין פגום כיון דלשניהם איכא חזקה דמעיקר' כעין חזקת הגוף רק ע"י שינוי מעשה בגופם יצאו מחזקתם הסכין ע"י פגימה והבהמה ע"י זביחה לכן אמרינן כששחט בסכין ונמצאת פגומה דאסורה כיון דבע"כ צ"ל דבאחת מהם נעשה השינוי מחז"ה דמעיקר' דמנ"ל לומר דבהמה נשתנה מאינה זבוחה לזבוחה והסכין לא נשתנה אז דילמא הסכין נשתנה ובעור נפגמה ובהמה בחזקתה עומדת ועודנה כאינה זבוח נידונית לכ"ד אבל בנגע יותר מסתבר לומר שלא נשתנה הנגע מאשר היתה דא"כ נשתנה גופה ובמה שמטמאין הנכנס לא נשתנה הגוף ובמקוה שנמדד דמטמאין למפרע ותלינן השינוי במקוה עצמה ול"א שנטהרו מטומאתן דע"י טו"ט לא נשתנו להם משום דתר"ל שאני אמנם שתירוצו נכון במקומו אבל עודנו לא יתיישב לר"ש דלית לי' תרתי לריעות' ואפ"ה קסבר דברה"י תולין מספיק' וה"ז דומה בהכרע לנגעי בתים וגם הקושי' מעירובין לא יתורץ שהרי התם לכולהו תנאי קסברי דחזקות הושוו יחד דהיינו חזקת תחום ביתו לגבי חזקת העירוב שהי' לו חזקה דמעיקרא ור"מ ור"י קסברו דה"ז חמר גמל או משום דקסברי ע"ת דאוריית' או דתו"ת סד"א ור"י ור"ש סברו דע"ת דרבנן ותו"ת ס"ד ובשלמא בתרומה ונטמאת איכא למימר משום דתרווייהו לית' בשינוי הגוף רק דתלי' בדינא אבל בנפל עליו הגל או שנשרפה דקתני התם וה"ז דומה ממש לנגעי בתים לכן מחוורתא כדאמרן לעיל
י ואשכחנא בזה רווחא טובא ליישב קושי' תוס' בחולין דף י"א ע"ב בד"ה ודילמא וכו' דמעיקר' הקשו עדיין מנלן דאזלינן בתר חזקה היכא דאיתרע השתא וכן בשנים שנטמא אחד מהם דמטהרין שניהם ברה"ר מטעם חזקה מנלן דאזלינן גם בכה"ג בתר חזקה ותירצו דה"נ יש ריעות' גדולה היכי דחסרה הנגע בסוף שבוע ואפ"ה הנכנס בתוך ימי הסגר טמא משום חזקה דמעיקר' דלא בצרו מאשר הית' קודם שהסגירה וחזרו והקשו דהאי מילתא דמי למקוה שנמדד שנמצא חסר דכל הכלים טמאין ודאי משום תר"ל והניחו בקושי' ובנדה תירצו התם משום דנגע רגילות להתחסר בב"א [ועיין במפרשים שפירשו הדבר דכל דבר הנעשה בטבע נתהווה לאט לאט משא"כ הנעשים ע"פ דרך הנסיי נתהפך מדבר לדבר כרגע במימרא] נשמע דהכא דחוק להם להמציא כזאת וקסברי דגם בנגעים נתחסרו מעט מעט דא"ל דלית להו כלל הסברא זאת משום דחו"א שהרי נתבאר להדי' בסוגי' טעמי' דחו"א ועתה נחזה אנן דבעיקר הסבר' דת"ל אמינא חדא מתרתי או משום דמוקמינן חזקה לגבי חזקה ומסלקינן החזקות לגמרי והדר אזלינן בתר השתא דכל היכא דליכא חזק' דמעיקר' כלל גם חזקה דהשתא מילתא הוא להכריע הספ' או משום דחזק' דהשתא מסלקה את החזק' קמייתא וקמה ממיל' החזקה השני' בתוקפו לבדו ואע"ג דגבי נגעי בתים ל"א הכי רק דאזלינן בתר חזק' דמעיקרא אע"ג דחזקה דהשתא מנגדי לי' לחזק' קמיית' זהו היכא דל"ש בי' חו"א דגריעי לי' לחזק' דהשתא שהרי אפילו בצירוף חזקה אחריתי לא מוכרע לודאי אבל היכא דאית בי' משום חו"א אזי מבטלי לגמרי לחזקה ראשונ' ותדע שהרי בע"כ צ"ל כן לפום סברא זו לפי מאי דנקטינא השתא כדעתם בריש נדה דבנגע רגילות להתחסר בבת אחת נשמע ממילא דהיכא דרגילות להתחסר מעט מעט דלא אזלינן בתר חזק' דמעיקר' דאי תימא דגם בחו"א אזלינן בתר חזקה דמעיקר' קשי' מנלן [כעין קושיתם בחולין] היכא דאיכא ריעות' לפנינו וליכא למימר דהא גופא ילפינן מנגע שחסרה בסוף שבוע דהא שאני נגע שרגילות להתחסר בב"א משא"כ בחו"א אלא בע"כ צ"ל דקושטא דמילת' כן הוא דהיכא דאית בי' משום חו"א לא אזלינן בתר חזקה דמעיקר' בין להחמיר בין להקל דמדאוריית' אין לחלק לדון כודאי להחמיר ולא להקל אלא נידון כספיק' לבד אמנם כן הוא לדעתם בר"נ אכן לדעתם בחולין דגם הנגע הולך וחסר מעט מעט ש"מ דגם בחו"א אזלינן בתר חזק' דמעיקר' מעתה תו אין לנטות זיז כ"ש מטעמ' דאמרן לעיל בסברא דתרתי לריעות' שהוא רק משום דאוקי חזק' לגבי חזק' ואח"כ אזלינן ממיל בתר השתא כיון דאלימא לי' משום דחו"א דאז יש בו כדי להכריע הספ' [דא"ל הא גופא מנלן דאזלינן בתר השתא שהרי לא נלמד מנגע אלא בתר חזק' דמעיקר' דעדיפי טובא מחזק' דהשתא וליתא דלא נצרך למילף מנגע אלא במקום ריעות' דחזקה דהשתא המנגד לחזקה דמעיקר' אבל במקום דליכא ריעות' המנגדו ידעינן ממיל' מצד הסברא ולכן גם בתר חזקה דהשתא אזלינן מצד הסברא להכריע הס' השקול היכא דלית לי' דבר המנגדו] וא"ל הלא אית בי' תליתאי לתר"ל ועתה לעולם אימא כדעתם בחולין וגם נימא דאפי' במקום דאין לומר דחזק' אחריתי מסלקה לזו כמו שיתבאר אפ"ה מהני תר"ל משום צירוף חזק' דהשתא לחזק' אחריתי דא"כ הדרי קושי' לדוכתי' הא גופא מנלן דהא כיון דאין ריעות' דהשתא מסלק לחזק' קמייתא לגמרי ועודנו נשארה אפס קצהו מחזק' קמייתא אשר עודנו בכוחו להכריע הספ' כמו בנגע גופי' וא"כ מנלן דחזק' אחריתי מכריע הדבר מודאי לודאי ומעתה הא תינח במקוה שהחזקות פוגעין זה בזה כחדא דאז א"ל דמנלן דמשום חזקת מקוה יצא הטמא מחזקתו דילמא נהפוך הוא דמשום חזקת טומא' נתחסרה המקוה בשעה ההוא אבל בנגע דליכא למימר הכא דל"מ מידי אם נתחסרה אז בשעה שנכנס ועיקר חששא הוא רק דילמא בשעה שהסגירו בצרי לי' שיעורא ואז לא נהייתה לדבר חזק' המנגדו ומעתה מה נפקות' אית בי' משום דיש בו תר"ל כיון דכל חילו כלו ורפו עד לבער שהרי בשעה שהסגירו לא הי' חזק' המנגדו ונתחזק' הנגע בטומאתה ואח"כ נגרר ממילא להנכנס אח"כ וגם משום טעמא תנינא דאמרן לית בי' שהוא משום דחזק' דהשתא מסלקה הראשונ' לגמרי כיון דאית בי' משום חו"א וממילא מוכרע הנידון בתר חזק' השני' וסברא זו שייך גם בנגע אמנם התינח לסברתם בנידה דבנגע לית בי' משום חו"א אבל לסברא דהשתא תו לא נוכל לומר כן דהא גופא ילפינן מנגע דאפי' במקום דאית בי' משום חו"א לא די דלא סילקה לחזקה קמייתא וישאר בס' אלא דיקום דבר רק בתר חזקה קמייתא וגם משום צירוף חזקה דהשתא בהדי חזקה אחריתי ליתא שהרי השתא נקטינן שגם במקום ריעותא דהשתא דאלים דאית בי' משום חו"א אפ"ה חזקה קמייתא מכריע הספק לודאי וא"כ הא גופי' מנלן דאזלינן בתר חזקה אחריתי להפוך הדבר מודאי דאלים טובא לודאי אחריתי שהרי כבר נתחזק לודאי נגע בשעה שהסגירו וע"כ לא נשמע אלא דאזלינן בתר חזקה בשעה שהדבר מסופק אבל לא להפוך הדבר ממה שנתחזק עד כה ונמצא מקור מזה לדינא אם אזלינן בתר השתא
יא נתבוננה נא עוד בזה וננקוט בדרך קצרה הן בטעמא דתרתי לריעות' במקוה או בחביות איכא תלתא טעמא א' כפשוטו משום צירוף הריעותת השני' משום דנוקי חזקה בהדי חזק' והדר אזלינן בתר השתא או משום דחזקה דהשתא מסלקי לי' לחזקה קמייתא וממיל' נידון בתר חזק' אחריתי והנה הטעם השלישי לא שייכי אלא לדעתם בריש נדה דנגע רגילות להתחסר בב"א ולכן איכא למימר דהיכא דחו"א כמקוה מסלקי לחזק' קמייתי לגמרי ונשאר בספיק' ואתי' החזקה השני' ומכריע הנדון לודאי אולם לדעתם בחולין