זית רענן חלק א קכח

העירוב שהניח אם משום דקסברי תחומין דאוריית' או משום דמיירי בשתי כ"ע ותו"ת הוי סד"א ולהכי הולכין להחמיר אף בתחומין דרבנן ור' יוסי ור"ש סברי תחומין דרבנן ותו"ת סדר"ב ולא החמירו רבנן בדבר שגופו הוא דרבנן [וכן נראה להדי' מדבריהם בכתובות כ"ו ע"ב ד"ה אנן אחתינן וכו' לתירוצו דר"י שם דבתרומה דרבנן לא החמירו בתו"ת משום דתו"ת סדר"ב הוא ומשמע למאן דקסבר דתו"ת סד"א אזי אפילו בתרומה דרבנן הולכין להחמיר] ואנן פסקינן כר"י ור"ש משום דעת' דרבנן ולכאורה קשי' לדעת רה"פ דכל היכא דאיכא תרתי לריעותא הוי כודאי כמו במקוה שנמדד אפי' להקל עליו ולחייבו בקרבן אם נכנס לעזרה וא"כ בכל הנך דקתני בעירובין אמאי פסקינן דספ' עירוב כשר הרי איכא ג"כ תרתי לריעותא שהרי נטמאת התרומה לפנינו ונתגלגל ונפל עליו גל וכו' וגם חזקת תחום ביתו [ועיין רמב"ם פ"י מהלכות מקוואות ה' ו' בספ' דרבנן כגון בטומאת ידים או שנפל ערוע"ר ג' לוגין מ"ש וטבל במקוה שנמדד ונמצא חסר דטהור אע"ג דאיכא תר"ל ש"ה שהיא רק ולד הטומאה מדרבנן אבל באה"ט מדרבנן נידון כתר"ל וכל שאר איסורין ותקנתא דרבנן נידון כאב הטומאה שהרי אפי' בס"ס להחמיר גם בצירוף חז"ט הקילו בולד הטומאה ועיין במשנה למלך שם או משום דרמב"ם פוסק כר"ש בתר"ל דלא הוי אלא כספ'] אלא בע"כ צ"ל דבכל הנך דמתניתין נעשה הריעותא בפעם אחד ול"ד למקוה שנמדד דחסר ואתי כמו שתירצו בתוס' על נגעי בתים ועל סכין שנמצאת פגומה ומש"ה לא נכנס לכלל סוג דתרתי לריעותא ונידון הדבר כאילו ליתא לשום חזק' כיון דאיכא חזק' נגח"ז דסותרין אהדדי וגם לית לן לילך בתר השתא כיון דל"ש בי' דחסר ואתי וא"כ קשה לאביי דגם לר"מ ור"י דקסברי תחומין דאורית' אמאי קסברי דהוי ח"ג כיון שהספ' במקרה שנתחדש' כשם דקסבר ר"ש במקוה שנמדד משום דל"ל תרתי לריעותא מיחשב כוודאי ומש"ה כיון שהחזקות סותרין א"ע ונסתלקו החזקות לגמרי אזלינן בתר טרם שנתחדשה המקרה וטהורין אפי' מדרבנן מצד הדין ולא משום דיליף מסוטה וא"ל דאביי אית לי' דאפילו בדבר דל"ש בי' חסר ואתי אפ"ה חשיב תר"ל דא"כ קשה דר' יוסי דס"ל דספ' עירוב כשר דע"כ לא שמעינן אלא לר"ש לחוד דפליג על רבנן בזה בדין תרתי לריעותא וכן ר"א בס"פ כל הגט ועוד קשי' משוחט בסכין ונמצאת פגומה דע"כ ל"פ ר"ח על ר"ה אלא משום דעצם וודאי פוגם אבל זולת זה אם הי' ספ' השקול כ"ע מודו דשחיטתו פסולה והרי גם התם צ"ל דלא שייך בי' פגום ואתי כמ"ש תוס' שם וא"כ ה"ז דומה למקוה לר"ש כיון שהספ' במקרה שנתחדשה וכן קש' ממתניתין דגיטין דף ע"ו ע"ב כתבו לאחר שנים ע"ח וכו' אם הגט קודם למיתה ה"ז גט וכו' ואם אינו ידוע זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת וכיון שהגט ניתן לפנינו רק הספ' במיתה מתי מת והספ' במקרה המיתה מתי נהייתה ה"ז דומה למקוה לר"ש כדלעיל [דבע"כ צ"ל דל"ד למקוה דרבנן דאית להו תר"ל משום שהרי מת לפניך ועוד דמוקמינן לה על חז"ה לייבם דא"כ אמאי אסורה ליבם דכל תר"ל נידון כוודאי אלא בע"כ צ"ל חדא מתרתי או דגם במיתה ל"ש חו"א או משום דאיכא חזקת א"א בהדי חזקת חי וכסברת הריב"ש וכמ"ש בתשו' במים שאל"ס דאם נאמר שמת קודם נתינת הגט הרי אתה מוציאה מחזקת א"א רגע אחת טרם נתינת הגט יוע"ש] כיון דחזקות סותרות א"ע דהיינו חזקת חי נגד חז"ה ליבם אזי כיון שהספ' במקרה נידון כאילו לא נתחדשה המקרה אז כמו במקוה לר"ש איברא נראה דע"כ לא שמעינן אלא לר"ש דלא אזיל כלל בתר השתא אפילו להצטרופי לתרתי לריעות' מש"ה קסבר אביי דטעמ' משום שהספ' במקרה שנתחדש' אבל לרבנן דאזלי בתר השתא לחשובי לודאי בהדי חזקה אחריתי רק שנגדר בגבול דחסר ואתי אזי נאמר דכשם דבהנך דשייך בו חסר ואתי נידון כוודאי אפילו בדבר שהוא ע"י מקרה שנתחדשה אזי גם בדבר דלא נכנס לסוג זה דחסר ואתי די לנו דנחית בחד דרגא שלא להחשיבו כודאי אבל מידי ספ' לא יצאו אפי' בדבר שנתחדש ע"י מקרה משום דמ"מ איכא חזקה דהשתא בצירוף חזקה שלימה ובזה יתיישבו כל קושיות הנ"ל

ב אלא עודנו נשיחה ונרוח לנו להביא במישרים ולהסיר מאתנו גם מנגעי בתים דאזלינן רק בתר חזקה דמעיקרא אפי' להקל כמ"ש תוס' שם ולא מיחשב כת"ל משום דל"ש בי' חו"א ובכל הנך דלעיל כגון בסכין ונמצאת פגומ' ובתרומה ונטמאת בעירוב דל"ש בהו ג"כ חו"א אפ"ה מיחשב לספ' אלא דקושי' זאת לא לאביי לבדו קשי' דגם לדידן דפסקינן כרבא דלא מחלק בין ספ' במקרה לספ' בתולדה כיון שהלכה ברורה בנגע אע"ג שחסרה לפנינו בסוף שבוע אפ"ה טמא הנכנס בתוך ימי ההסגר אפילו להקל לחייבו בקרבן אם נכנס לעזרה כמ"ש בתוספת שם הרי דאזלינן רק בתר חזקת המסבב והמסלק דהיינו בתר חזקת נגע הבית אע"ג שחסרה לפנינו ורק משום דלא שייך בי' חו"א לא אזלינן בתר השתא ולא בתר חזקה שלימה של המסובב שהוא הנכנס אע"ג דלא איתרע כלל וכלל הרי דשורת הדין ליזיל רק בתר המסבב והמסלק ובסכין ונמצאת פגומה פסקינן דהוי ספ' בשחיטה משום חזקת שאינו זבוח אע"ג שחזקת הסכין הוא המסבב והמסלק לחזקת איסור של דבר הזבוח וחזקת הסכין דמי ממש לחזקת נגע הבית וחז"א דבהמה דמי לחזקת טהרה של הנכנס וכן קשי' נמי לדידן ממקוה לר"ש דלית לי' תרתי לריעותא וגם אפי' לדידן דפסקינן כרבא דלא מפליג בין ספיקא והא דמטהר ברה"ר משום דיליף מסוטה וברה"י מטעמא מדינא וכ"ה בתוספת עיין נידה ד"ג ד"ה ושניהם ואמאי לא ילפינן מנגע וניזול רק בתר חזקת מקוה שהוא המסבב והמסלק לח"ט וכן קשי' מעירובין דחזקת העירוב שהניח הוא המסלק לחזקת תח"ב והוי מן השורה למיזול רק בתר חזקת המסלק והמסבב דעדיפי מחזקה המסובב ממנו כמו בנגעי בתים לכן נראה דדוקא בנגע הוא דאזלינן בתר חזקת המסבב משום דאף אם נתמעטה הנגע טרם שנכנס הטהור בשעה שהתחיל לסלק חז"ט של הנכנס אפ"ה לא מהני מידי כיון שנסגר הבית כהלכה שוב ל"מ מידי אם בצרי לה שיעורא טרם שראהו הכהן ויטהרנו רק אם בצרו לי' שיעורא טרם שיסגרנה דאז נידון כאילו לא נסגר מעולם כדאמר להדי' ודילמא אדנפיק ואתי בצר לי' שיעורא ומעתה אם נעמיד את הנכנס על חזקת טהרה משום ח"ט דידי' דדילמא נחסרה קודם שהסגירה הרי באנו לדון רק נגד חזקה דמעיקרא בע"כ צריכין לחוש משום חזקה דהשתא שהרי חסר לפניך בסוף ימי הסגר ואנן למדין מזה דלעולם חזקה דמעיקרא הוא העיקר נגד חזקה דהשתא משום דאי איפשר לדון בי' משום חזקת המסובב דהיינו חזקת טהרה של הנכנס שהרי צריכין לומר שנחסרה הנגע קודם שהתחילה לסלק את חזקת טהרה של הנכנס ומש"ה אזלינן רק בתר חזקת הנגע אפילו להקל אבל בשוחט בסכין ונמצאת פגומה דכשם שיש לסכין חזקת בדוק איתא למסובב חזקת שאינו זבוח וכיון שחזקות סותרת א"ע אזי בשעה שבאנו לדון שחזקת בדוק דסכין סילקה החזקה דשאינה זבוחה יש לדון להיפך כדי להעמיד על חזקת המסובב ומידי ספיקא לא נפקא ודילמא בזו הרגע בעור נפגמה ונשארה חזקה דשאינו זבוח בהווייתו שהרי פגום לפנינו וכן בעירובין בתרומה ונטמאת דבשע' שהתחיל העירוב לסל' את חזקת תח"ב יש לדון להיפך כדי להעמידו בחזקה שכנגדו וכן במתניתין בגיטין שהרי כשם דבאת לדון בתר חזקת המסבב שהוא חזקת חי דבעל בשעה שגירשה לסלק לחזקת היתר דיבם יש לדון גם להיפך משא"כ בנגע דל"מ מידי אם נחסרה בשע' שהריח' חזקת טהר' של הנכנס רק דבאנו לחוש דילמא נחסר' בשעה שהסגיר' והרי או לא נרא' ולא נשמע לחזקה המנגד לחזק' דנגעי הבית ולבית עצמו לית בי' משום חזק' שהרי כל הנדון רק על הנכנסים בתוכו שהרי לבית עצמו ליכא נפקותא לענין חולץ וקוצה וטח שהרי בחסר' הנגע לפנינו בסוף שבוע איירינן והבית טהור

ג ועפ"ז מרווח לן היטב כוונת דברי רבותינו בתוספת נידה דף ב' בד"ה התם תרתי לריעותא בסה"ד לאחר שפילפלו בקושי' ותירוצא מחולין דסכין פגומ' שהרי גם התם איכא תר"ל ותירצו ואח"כ היקשו מנגעי בתים ותירצו וז"ל דגבי מקוה שנמדד רגילות להתחסר מעט מעט וכו' אבל הנגע רגילות להתחסר בב"א פחות מכגריס לכך אמרינן התם