זית רענן חלק א קי
Zayit Raanan part 1 110 · זית רענן חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →לרוב לכן העתקתי כל לשונו מרישא ועד סיפא כל הצריך והנמשך לזה כסדרן וכלשונו ועיקר שאלתו הי' לענין פתוחה שעשאו סתומה או להיפך אם מהני תיקון כדעת הרשב"א או כדע' רמב"ם ויצא לדון דכל הני דקתני בפ' הבונה מפ' פתוחה ואילך בחדא מחתא מחתינהו דל"מ תיקון וז"ל ומגופא דהאי ברייתא נמ' איכא לאוכוחי הכי דקתני או שכתב האזכרו' בזהב הרי אלו יגנזו ובוודאי דלא מהני בהו תיקון שאם תאמר יעביר עליהם בקולמס הא אי אפשר מתרי טעמא חדא דהוי מוחק את הכתב התחתון ואסור למחוק את השם והכי אמרינן בפ' המביא תניין המעביר דיו ע"ג סיקרא ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו חייב שתים אח' משום מוחק ואח' משום כותב וכ"ש למאי דאסיקנא התם בפ' המביא דדוקא לענין שבת אמרינן דכתב עליון הוי כתב אבל לענין חתימת עדים לא סמכינן למימר דכתב עליון הוי כתב דמפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה וכ"ש לענין מחיקת השם דכתב תחתון הוי כתב ועליון לית לן דהוי כתב והוי מוחק את השם זהו טעם אחד שא"א להעביר עליהם דיו ועוד שאפילו הי' אפשר למימר דליכא למיחש למחיק' השם אפ"ה א"א בהעברת דיו משום דהוי כמנומר ופסול מדאמרינן בפרק הניזקין כל ס"ת שאין אזכרו' שבו כתובו' לשמן אינו שוה כלום ואקשינן וליעבר עלי' קולמס ולקדשי' כמאן דלא כר"י וגו' ע"כ לא קאמר ר"י התם אלא בחדא אזכרה אבל בכולי ס"ת לא מאי טעמא משום דמיחזי כמנומר ופסול וכאן נמי בברייתא זו שבפ' הבונה בכותב אזכרו' של כל הספר בזהב אסקינן דהכי משמע לישנא מדלא קתני שכתב אזכרה בזהב וקתני שכתב האזכרות וכיון דכולי ספר הכי איתי' מיחזי כמנומר אי מעבר עלי' דיו וטפי מיחזי כמנומר דיו על גבי זהב מדיו על גבי דיו וא"כ מאלו הטעמים א"א להעביר דיו ואם נפשך לומר דבהעברת הדיו ליכא למפסלי' מטעם מחיקת השם ותסתייע בזה מדאקשינן בפ' הניזקין וליעבר עלי' קולמס ואיצטריכי לאוקמי משום מנומר אלמא דדוקא מהאי טעמא אבל מטעמא דמחיקה ליכא למפסלי הא ליתא דשאני התם שהאזכרות לא נכתבו לשמן וכיון שלא נכתבו לשמן לא קדשו וכיון דלא קדשו שרו במחיקה ומכאן א"א ללמוד דין זה שאין זה מוכרח מכאן משום דהתם אמרינן דדיו עג"ד פטור אלא שהדין נראה שהוא דין אמת וכו', וא"ת ימחוק הזהב ויכתוב עליו בדיו ובהכי לא מיחזי כמנומר שהרי הכתיבה על הגרד לא משוי לי' מנומר מדאמרינן בפ' הקומץ רבה דארבע טעיות בכל דף יתקן ביתירות ובוודאי צריך לגרוד ולכתוב על הגרד שלא תראה תיבה כשני תיבו' וכתבו הרמב"ם ז"ל בכלל הפסולים והכי איתא במסכ' סופרים ושמעינן מהכא דאע"ג דדיו ע"ג דיו משוי לי' מנומר דיו ע"ג גרד לא משוי לי' מנומר דדרך כתיבה הוא וא"כ ימחוק האזכרו' הכתובו' בזהב ויכתבם בדיו ע"ג הגרד ואע"פ שאסור למחוק את השם דוקא כשנכתב בדיו אבל בזהב אינו כתב שהרי הספר הוא נפסל בכך כמו שהוא נפסל אם נכתבו שלא לשמן וכי היכי דהתם לא מיתסר וכדכתיבנא בסמוך ה"נ הכא הא ליתא דנכתבו שלא לשמן לית בהו קדושה כלל אבל אם נכתבו בזהב כיון שנכתבו לשמן קדשי ואע"ג דס"ת נפסל בכך היינו משום דלענין כתיבת ס"ת גמרי הלכה דבעינן דיו אבל דלא להוי כתב לענין מחיקת השם ליכא מאן דאמרי וציץ יוכיח שהוא טס של זהב וכתיב בי' כתב בפרש' פקודי דכתיב וכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קודש לה' וטרח תלמודא לאסוקי אי הוי חק תוכות או חק יריכות כדאית' בפ' המביא תניין ומשמע דדיני' לכל מילי דכתיבה בדיו לבד מהכשר ס"ת וא"כ הא דקתני בכתב האזכרו' בזהב הרי אלו יגנזו משום דלית לי' תקנתא קתני הכי וה"ה לשינוי הפרשיות דמיתנייא בהדה וכן נמי הא דקתני או שכתב שלא בדיו לית לי' תקנת' כלל שהי' צריך לגרוד כל הספר ואין זה תיקון אלא ספר אחר ועוד מפני האזכרו' א"א לגרוד ועל כרחין גניזה בעינן עכ"ל בח"ר סי' קכ"ז וז"ל בח"ש סי' קצ"ג עוד שאלת ס"ת שהי' בלוי הרבה עד שהוא קרוב להטשטש ויש בו כמה גרדים ותקונים אם הוא פסול וצריך גניזה או לא תשובה, כיון שהוא כל כך ישן והולך למחק ולהעביר דיו על המחק הוא מנמרו יגנז כמו שאמרו בפ' השולח ולהעביר עלי' קולמס ונקדשה ה"ל מנומר ועוד יש לאסור להעביר דיו על השם דקי"ל דכתב ע"ג כתב חייב משום מוחק התחתון וכן כתבתי בתשוב' בס' תשובתי הראשון בסי' קכ"ז עכ"ל התשב"ץ וכשתדייק היטב תראה דלמ"ב בדינא דתה"ד המובא בסי' ל"ב דגם התשב"ץ מסכים לזה דכשם דלא דנין כתיבה השני' לענין מחיקת האזכרו' דלית לן בה כיון דגם כמו שהוא כשירים אלא דמשמרם שלא יתקלקלו יותר אלא דגם בעובדא דידן מודה התשב"ץ דאע"ג דנשתנה הדיו אח"כ מ"מ דיו עג"ד מיקרי אע"ג דלאחר שנשתנו ונפסלו משום מ"ע דנשתנו למראה פסולה מ"מ א"א לומר דדמי לדיו ע"ג סיקרא שהרי מבואר בכל האחרונים דמהני העברת קולמס בכה"ת [אף אם ת"ל דלא איירי באזכרו'] ודיו עג"ס לא מהני למסקנא דגמר' דלא מפני שמדמין נע"מ וכמבואר בתשב"ץ אלא בע"כ צ"ל דזה בכלל דיו עג"ד כיון שמתקן רק את הדיו הראשונה וא"כ נדון ממילא דגם באזכרו' שרי שהרי התשב"ץ רצה להוכיח מעיקר' מההוא דפ' הניזקין דמקשינן וליעבר עליו בקולמס ולקדשי' דכל שנכתב שלא בקדוש' לית בי' משום מחיקה ומסיים בזה שאין דין זה מוכרח מכאן משום דהתם דיו עג"ד הוא דפטור אע"ג דהתם אליבא דר' יהודא קיימינן דא"ל דהיכי דראשון הוא שלא לשמה אזי כתב השני כתב לענין שבת ולתיקון השמות ואפ"ה הי' פשוט לפניו דלית בי' משום מחיקה דמ"מ אינו אלא כמתקן את הראשון רק בדיו עג"ס הוא דפשיטא לי' דאית בי' משום מחיקה למסקנא דלא הוי כתב ולהכי נדון כמוחק את השם ולמאי דס"ד מעיקרא מספ"ל דאע"ג דנידון משום מוחק לגבי שבת אפ"ה לענין מחיקת השם יש לדון בו והן הן הדברים אשר כתבנו לעיל באות ה'
יב וגם ממ"ש התשב"ץ בח"ג סי' קצ"ג לא נמצא שום רמיזה נגד דינו דתה"ד שהרי בתה"ד איירי באופן דגם עתה קודם התיקון כשירים אלא שמתקנם כדי שלא יתקלקל יותר ובתשב"ץ איירי להדי' באופן שנמחקו מקצת האותיות באופן דקודם התיקון פסול לגמרי שהרי פוסק דינו דיגנוז וגם אין מדבריו ראי' ורמז רמיזה לסתור דברינו הנ"ל שהרי הסכימו האחרונים דכל שנשאר חלק מועט מן השם אסור למחוק ועובר עליו ומעתה כיון שמקצתו מחוק לגמרי ומקצתו כתובה עודנה כל שחוזר וכותב על מקצתו הכתובה לפנינו הרי הוא כאילו מוחק שם שלם וחוזר וכותב שם אחר אצלו משא"כ בדינו דש"ע שהשם עודנו שלם לפנינו רק כיון שהחל לקפוץ ממנו מקצת דיו יש לחוש שיתקלקל לגמרי ונמצא דמחיקה עצמו הוא הכתיבה וכן בדיו שנשתנה דמחיקה עצמו הוא הכתיבה והכתיבה עצמו הוא המחיקה תדע שהרי בע"כ צ"ל כן דאל"כ הרי דבריו סותרים א"ע מדלעיל סי' קכ"ז דמסיים דבדיו ע"ג דיו לית בי' משום מחיקה והגם שיש לחלק קצת באופן אחר מ"מ יסוב הדבר ממילא דגם בדיו שנשתנה מותר להעביר בקולמס ועיין לכן נראה לפענ"ד להלכה ולמעשה דמותר להעביר בקולמס בדיו שנשתנה ונתאדם לגמרי כ"ז שיש בו צבע דיו אע"פ שאין בו שום שחרו' הגם שיש ללמוד מסוגי' זו דלא מפני שאנו מדמין נע"מ כיון דנראה להדי' מדברי מ"א הנ"ל דכ"ז שיש בו ממשות דיו לית בי' משום של"כ א"כ מכ"ש דלית בי' משום מחיקה וכיון דגם מבעל המחבר מ"צ בספרו בני יונה כתב להדי' דרשאי להעביר בקולמס הרי מוכח דל"ד לדיו עג"ס ובדיו עג"ד לכ"ע לית בי' משום מחיקה וגם מסתימות דבריו נראה דגם על האזכרו' יעביר בקולמס דכי ס"ד דכולי' נתישנה והאזכרו' עמדו בשחרותן ובאם לא יעב"ק על האזכרו' אכתי לפסול משום האזכרות ועוד דדמי למנומר א"ו דעתם מסכמת דיעביר בקולמס גם על האזכרות ובלבד שיעשה כן בכל הדף לכה"פ דלא למיהוי כמנומר
יג מדברי התשב"ץ הנ"ל בסי' קכ"ז נראה להדי' דס"ל דגם בנתכוון לכתוב את השם כל שלא קידשו רשאי למחוק כדי לתקן וגם ס"ל דעל הגרר לי' בי' משום מנומר א"כ יסוב הקושי' של ח"י וב"י מנזיקין דמקשינן