יושר לבב עה

חסר ומתיבתא עילאה היא מתיבתא דקב"ה ומתיבתא דרקיעא היא מתיבתא דמטטרון כמבואר בזהר חדש פ' יתרו ואפשר דמה"ט לפעמים אין אנו משגיחין בבת קול כההיא דתנורו של עכנאי ולפעמים אנו משגיחין עליה כההיא דהלכה כב"ה כי כפי הישיבה הרוחנית שהיה הבת קול יוצא ממנה כך היא השגחתנו עליה כי פסק הלכה שבישיבה אחת מהם בעליונים דווקא הוא ולכן אין אנו משגיחין עליה בתחתונים והפסק הלכה שנעשה ברוחני בישיבה אחרת היה הפסק הראוי לתחתונים ורז"ל היו מבחינים בבת קול ההיא ויודעים מאיזו ישיבה היתה יוצאת לפיכך היו יודעים איזו ראוים להיות כן בתחתונים ואיזו אינה ראייה כי אם בעליונים ואפשר דמהאי טעמא אמרו אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל כי מנהג העם בזה הוא כרבים לגבי יחיד וכתיב אחרי רבים להטות ומאמר אליהו יהיה לו העמדה בישיבה העליונה על הדרך האמור בענין זה של החליצה אף כי בענינים אחרים ישגיחו על פסק דינו מהטעם האמור לעיל כי רז"ל ידעו כי נפסק במרום כן לתחתונים ומי יודע אם לא תהיה כזאת המחלוקת המדומה שהזכירו רז"ל כההוא מעשה דרבא בר נחמני בפ' הפועלים דקא מפלגי הקב"ה ומתיבתא דרקיעא בספק קדם שער לבן לבהרת או לא דהקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אומר טמא והוא דעל פי התורה אשר נתן לנו משמע הכי ומשמע הכי ותרוויהו איתינהו דבמתיבתא עילאה דקב"ה אין להם שליטה לחצונים בספק טומאה זו ולכן הוא טהור כי במתיבתא דקב"ה דהיא המתיבתא עילאה לית תמן פרכי וקשיין אלא במתיבתא דרקיעא דהכי מפורש בזהר חדש פ' יתרו ובהאי מתיבתא דרקיעא דלפי משמעות לשון הזהר על מגבעות פסק דינה הוא המתפשט בתחתונים ולא אותו דמתיבתא עילאה דקב"ה כי לפעמים אין כח בתחתונים לקבלו או מטעם אחר פסקו שהוא טמא כי בתחתונים יש לחצונים שליטה אף בספק טומאה זו כי בהאי מתיבתא אית פרכי וקושין סוד קושי הקליפות כדאמרן לעיל והענין הוא שאחרי אמרם הם טמא שמעו מפי הקב"ה שאמר טהור ולא הזכירו בש"ס סברת הקב"ה בראשונה כדין טומאות וטהרות דמתחילין מן הגדול דהא הקב"ה מלך הוא ולא תענה על רב כתיב אלא הקדימוהו בלישנא משום כבודו וכשמעם בני הישיבה כך לא הוו ידעי אי הוה אמר הכי לסתור דבריהם כדי שיחזרו בהם ויפסקו כדבריו שהוא טהור כדי שיתפשט פסק דינם בתחתונים או אי הוי כשאר הדברים הנאמרים באמת במתיבתא דקב"ה בענין אחד ובמתיבתא דרקיעא על פי פשוטן בענין אחר ושלא