יושר לבב סז

אף כי צלם דמות תבניתו מחודש הוא משום נשמתו הפנימית שהיא הסיבה הראשונה המסתתרת בו כי בה הוא מהולל בכל התשבחות שלא בשאלה כי אם באמיתות כי הוא אלהות גמור כדאיתא בכתבי האר"י מאחר דהאלוה גמור והוא הא"ס מתלבש בו

ג ובהשגחתו הפרטית יודע כל אשר נעשה בכל העולמות בגלוי בסתר בדקדוק עצם ואף טרם יחשב לעשות המעשה ההוא הוא יודעו וכ"ש אחר שיהיה נחשב במחשבה וכל זה יודע בידיעה אמיתית כשרוצה כי אינו מוכרח במעשיו לידע מה שהוא אינו רוצה לידע והעדר ידיעה זו ברצונו אינו פוגם בכבודו ובשורש זה יתיישב סתירת הסברא הנמצאת בדברים אשר הודיענו הבורא בתורתו אשר הנחילנו כי הוא יודע עתידות על ברים ושמה שהוא גוזר ובכללו מה שיודע על בוריו מוכרח להיות ושהרשות נתונה לנו לעשות מה שלבנו חפץ אם טוב אם רע ושאין עול בדינו אשר דן אותנו כפי מעשנו שמאלו הדברים נתהווה הסתירה העצומה שהרגישו בה הראשונים ולא ידעו מה השיב בה וקצתם רצו לישבה באמרם שאין ידיעתו כידיעתנו וזה אמת ואין ספק כי הוא וידיעתו אחד הוא מאחר כי אין בו מקום פרטי לכח ידיעתו כמו שיש בנו דנמצא בזה שאין ידיעתו כידיעתנו אבל מחסרון ידיעת מה יתן ומה יוסיף במעשנו שינוי זה הקושיא במקומה עומדת וקצתם רצו לישבה באמרם שאין ידיעתו אמיתות כי אם כידיעת חוזים בכוכבים והמביט בתשובה זו הוא רואה שאינה מתישבת על הלב אפילו להעמיד אותה בפרצופים הנבראים ששמם כשם רבם מרוב קרבתם אליו כ"ש שאנו צריכים להעמידה בנשמתם שאינה מתיישבת מאחר שבה נוגע בכבוד הבורא בסברו שאין ידיעתו אמיתות ולכן אין ידיעתו גזרה ולכאורה העדר תשובה זו יפה היה ממציאותה זאת

ד אבל בשורש האמור שאין להסתפק בו יתיישב הכל והוא דאין ספק דמי שרוצה למחול על כבוד שהוא שלו כחכם כבודו מחול כי רצונו זה הוא כבודו והוא יתעלה כהחכם הוא בדבר זה אף כי מלך הוא מאחר שאין מלכותו כמלכות בשר ודם התלוי באחרים שהם העם שממליכים אותו עליהם כדכתיב שום תשים עליך מלך דנמצא שבלא עם שימלוך עליהם אינו מלך ולכן אין הרשות בידו למחול על כבודו כי כבודו כבוד העם הוא אלא מלכות שלו היא דהא אמרינן ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך דמלבד הרמז שרומז בהקדים מלך למלך שלא כסדר הזמנים שז"א הנקרא הויה אשר הוא עתה מלך הוא אשר מלך וימלוך ואתא לאשמועינן שנשמתו היא הסיבה ראשונה ורומז גם כן שעתה שנבראו הברואים