יושר לבב סה

מעשיו של עתה שמורים הם לו בצאתו מהעוה"ז לעוה"ב ואף על זה נאמר אין מזל לישראל כי אין שהוא המזל העליון דינין אלו נגמרו עליו בפרט הג' פרטים של בני חיי ומזוני דאין כחם יפה בהיכל הזכות כי נעלם מהם שם הלכה ופסק דין של שלשה דברים אלו דאף כי פוסקים להם לזכות אין אותם הג' דברים בידם שיוכלו ליתנם מיד אלא ממזלא הם צריכים לירד ושמא אלו שזכו אותם שם יש להם איזהו פגם קטן שאינו פוגם שם בהיכל ההוא אבל הוא פוגם במקום המזל שהוא פגם יותר עליון ושם מעכבא השפע ואינם מורידים אותו אף כי זכו אותו בהיכל הזכות וזהו לאו בזכותא תלייא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא וכמבואר בזהר ובכתבי האר"י זלה"ה ועל פי הדברים האלה כמה דברים תמוהים שאנו רואים מידי יום ביומו במשפטי ה' מתיישבים על הלב ואין להרהר אחריהם כגון בראותנו קצת מבני ישראל שנולדו או גלו במקום שנעשים שרים לאדוניהם וקצתם במקום שממררים את חייהם בגלות המר וכן קצתם נולדו או גלו במקום שיושבים בטח בעבודת ה' וקצתם במקומות שהם אנוסים לע"ז וקצתם נפלטים מהמקומות הרעים ההם בחייהם וקצתם שם מתים בעל כרחם דאין זה אלא הדין הראוי להם מפני מעשיהם הראשונים שנתחייבו להתגלגל בגוי או במי שמוכרח להיות כגוי בעל כרחו או להעניש ביסורים קשים בגלות המר וזה העונש קצוב על כל אחד ואחד באיזה זמן יכלה אם בחצי ימיו או עד יום מותו ושכר טרחו בעבודת ה' אף כי הוא בדוחק הוא שמור לו לעוה"ב כי משפטי ה' אמת וצדקו יחדיו

בית שני חדר ראשון פרק א

אין ספק דאף כי צמצם עצמו הא"ס עד חוץ ממקום העולמות ושאינו מתפשט בתוכם כי אם כחוט אחד המגיע עד סוף האצילות כידוע מ"מ אין נקודה במקום הצמצום שתהיה נעדרת מהשגחתו בדקדוק עצום ובהסתר נעלם דרך הפרצופים העליונים ונמצא דבכל מקום שאנו עומדים לפניו אנו עומדים כי אין מקום פנוי מהשגחתו השוה בכל מקום ויכול לפעול בה איזו פעולה שחפץ ורוצה אם דין או רחמים וכיוצא ואף כי בפרצופים העליונים מקומות מקומות יש משונות זו מזו היישות המחודש אשר בהם עשאם גורם השינוי דבכוונה מכוונת בראם כך שקצתם יהיו מוכנים לקבל מדה אחת וקצתם מדה אחרת אבל הוא הנסתר בהם