יונת אלם פח

והכוונה על זרועות אריך המתלבשים באבא ואמא ואין נשיקין בלא הבל וזה נרמז בפסוק ישקני מנשיקות פיהו חלקהו ודרשהו פי לחוד הו לחוד פי לנשיקין לפי' לא כתי' פיו ודע כי יש נשיקו' שהן מלא פום כמו וישק יעקב לרחל שקדמ' לכל דבר והם מחכמ' ובינ' של זה דכתיב ביה חכו ממתקים מעוט רבי' שני' אלמא חיך עליון ותחתון שתיה' במשמע בחכמ' ובינה של זה ואין לחוש כאן לבטול אמא ודינים אדרבה היא מתרחבת בסוד צבי היא לכל הארצות ר"ת צהלה ושמחה ברבוי ההשפע' והיא תהלתה ויש נשיקות במקצ' כמו ישקני מנשיקו' פיהו הראשונות קודמ' לבעיל' מצוה שהן הכנ' לאימא עצמ' לעשות' כלי ולמ"ד השמוש במלת לרחל הוא סו' רוח נמס' לה בפקדון מתמיד לשכב אצלה להיות עמה בסוד וא"ו שזכר הכתוב במלת ואד יעל' מן הארץ, כי הנה אד משם אדני רומז לאתערותא מת"ת ולא סליק כדקא יאות מבלעדי סימין דדכורא והנשיקות השניות קודמות לבעילת קדושה שהיא להרבות את הדמות זרע קדש ועל זה נאמר כי יבעל בחור בתולה תחלה שהיא מצוה רבה הקדוש' אח"כ דכתיב יבעלוך בניך לפי' צריכה נשיקה במקצ' פן ירבו החסדי' על הולד ולא יהיה ממזג כראוי וגמ' בעילות מצוה ובעילו' קדוש' יש בהן להקל ולהחמיר כי בראשונה שאין אשה מתעבר' ממנה מקבלת שפע רב כפי כחה צבי היא להתרח' ולהעשו' כלי אע"פ שאינו ניכר לפי שהוא מלוי רוחני ולא גשמי אבל בשניה אינה מקבלת אלא לפי צורך הולד ודאי' מג' חדשים ראשונים שהתשמיש קשה לזה ולזה ואולם סדר הנשיקין הוא בזה האופן לעולם נושק אבא לאימא תחלה והיא מעל' הבל כנגדו ואח"כ נושקו' אימא לאבא כדכתיב אמצאך בחוץ אשקך והוא מעלה הבל נגדה וכשאבא נותן לאימא הנשיקה במקצת מצד בינה שבו בלבד כטעם ישקני מנשיקו' פיהו ולא כל נשיקו' אז אבא מקבל הבל מאימ' מצד חכמ' שבה כי הבל בינה שבה היה מתבטל בהארות אבא אלו נכנס בתוכו וכשאמא מחכמ' שבה נושקו' לאב' מקבלת אימא הבל ממנו מצד בינה שבו שאין כח באימ' עכשיו לקבל יותר מהשעור הזה כטעם אמצאך בחוץ וכל זה הוא כדרך מה שביארנו למעלה כי מהצד הפנימי של זרועו' אריך הקרוב לגוף ומחבקו נעשו חכמ' ובינה לאבא ומאחורי שניה' לאימ' אלמד גבורות אבא הם חסרי' לאימא וחסדים ראשונים שהיו לאימא נעשו גבורו' לאבא כן הדב' הזה וכל האמו' כאן אינו אלא הארת אבא ואימא להגביל שעור ההתפשטו' שעתידי' זעיר ונוקביה להצטייר ולהגלם אח"כ במעי האם כמו שיבא: