יונת אלם פז

הערלה בכל מקום שהוא ודחיות הקליפות להשקיט כללו' הדינין שהן י"פ אלהים דעלייהו אתמר בחנני ודע שרעפי זה וזה בגימ' ברית אברהם שהוא תקונם ועקידת יצחק היא העלאות האורות שישלימו הם חסרון המיין נוקבין הראוים באתערותא דתתאי וכשאין אנו זכאין כל הצורך כתיב לא לנו ה' לא לנו פי' לא מיבעי' שאין בנו זכו' רב כאברהם אבינו שהיה עושה חלקו וחלק גבוה כמו שמפורש בספ' הבהיר אמר' מדת החסד כל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי לעשות מלאכתי והוא טעם למען אדני למען אברהם שקראך אדון אלא אפי' חלקנו לא לנו כי אין בידינו טובנו ממעוט הזכות לפי' לשמך תן כבוד על חסדך זה חלק גבוה ועל אמתך שאתה מבטיח בה עושי רצונך יש במספ' לא לנו ה' לא לנו י' הויות וכן לא לנו היינו אל אלהי' שהוכפ' בפסוק והשם המיוחד באמצע הוא משיב למעני אעשה עד שיושג התכלי' כדכתיב וישכון ישראל בטח שהוא בגימטר' מנצפ"ך פעמים וה' אלהים אמת עם הכולל ובתוספ' בדר היא עם י' אותיו' מנצפך כפול שהדינון כלן יומתקו בשלימו' והוא גמר תיקוני זעיר: פ"נ הזיווג אשר אמרנו שהוכן בחסד לאבא ואמא הוא בסוד רוחא ברוחא שכן אריך מרכין זרועותיו ומעורר נשיקין ביניהם בסוד אחוה כי הן פרצופי האר' בלבד לפיכך אין להן מעצמן זווג אחר רק אילת אהבים ויעלת חן ר"ת חבוק נשוק כי שמאלו תחת לראשו קודם בתקון זה וימינו תחבקני כדי שלא יהא לבם רואה את הערוה בשעת הנשיקה שהוא רוחא ברוחא מטרפשא דלבא ולמעל' דע כי פסוק שמאלו בא בשיר השירי' פעמים הראשון בסוד זו"ן דכתיב בהו שמאלו תחת לר' אשי בתוספות למ"ד כי ראש' חלש ודעתה קלה ושמאלו של זעיר הזמנה אליו לחזקה שכן כתיב שם כי חולת אהבה אני: והשני בסוד אבא ואמא דכתיב שמאלו תחת לראשי דכחדא אזלין וראשיהון שוין ובגדלות זעיר עולה עמו אליהן וכתיב אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח שהוא עם המלה בגימט' שדי וכולל י"ב הויות עם המקור להשלמת הזוזג העליון עד ראש רחל בתחלת תקונה מנקודה לפרצוף והוא מכוון לחציו התחתון של ת"ת זעיר בין דרועין דמלכא ממש ואיך תהיה יד שמאל מגעת שם אלא בשפלות ידים לפיכך אומר לראשי כלומר מזומן לראשה בגדלו וכשהיא שם יצדק בו תחת ראש' ממש ובזה צדקו דברי מי שכת' כי גדול' גבור' הן אב ואם ושהן אח ואחות