יונת אלם עב

המתחדש מכח' כמו שאמרו גבי אפרוח לכי מסרח גביל הנה הראיתיך עיניך דבר פשוט ומושכ' טבעי בעומק הסודו' וילמד סתום מן המפורש: פ"מ ולנו עוד טעם והכרח לשבירת הנקודות לצורך התורה ובעסק בה כי אמנם מהות הנקודות אינו אלא מאמר או ספי' כמו שקראום חכמים וידוע כי הספי' יותר נעלמת והיא העצמות דעליה אתמ' תורה חתומה נתנה והיא חמדה גנוזה והמאמר הוא כלי חמדה דעליה אתמר מגלה מגל' נתנה בגמ' ג' הויות דאינון חב"ד וצריך לשבר חבור האותיות של כל מאמר כדי לצרף אותו לכמה פנים כי הא דתנינן שתי אבנים בונות שתי בתים שלש בונות ששה כי אם תרבה מספר הבתים שנבנה תחילה ממנה אבנים ידועו' על מנין האבני' הקרוב אליו בהקדש עלוי תדע כמה בתים אתה בונה מהם שהרי מג' אבני' נבנו ו' בתים קח ד' אבנים שהוא המנין הסמוך לשלש' וספור ארבע על ו' שנבנו מתוך ג' הרי ארבע אבנים בונות כ"ד בתים וכן מכאן ואילך לעולם תרבה הבתי' על האבנים כסדרן והנה בז' ספירות תחתונות שעל חבור אותיותיהן הותרה הדרישה כדכתיב כי שאל נא לימים ראשונים הוצרך פרוק החבור לדרוש ולתור בחכמה על התיקון והצרוף ויתר הפרטים שזכרנו למעלה אבל העליוני' דעלייהו אתמר אין לך עסק בנסתרות אין שם פרוק חבור כלל ולמה שידיעת הדבר בעצם תלויה בסבותיו הנלוות אליו והיו העלות הקרובו' לזעיר מכלל הנסתרו' לה' אלהינו הנה מקצת צרופיהן של נקודות תחתונות עמהן תקוני זעיר והם הצירופים המתיחסי' לשליש עליון שלו בבחינתו המשתוה למעלה הוצרכו להתעלות דרך הבינה לתלת רישין עלאין והשליש האמצעי נשאר בפקדון אצל' והשליש התחתון ירד בשבירת הכלים והוא טעם וישלח מידיו את הלוחות אשר הן בסוד נצח והוד תחלה ושליש התחתון שהושלך מן הידים גדולה וגבורה שהן שליש אמצעי מכל נקודה ונקודה ועוד מידיו יפורש מנקודות גדולה גבורה ולמטה שהן בסוד ידים לתקוני זעיר והידים בכלל משם התחילה ההשלכה לשליש התחתון שבכולן והא דכתיב ואשליכם מעל שתי ידי ניחא לא' מן הדרכים שפירשנו למעלה כי הדעת הוא ראשון לנקודת הנשברות והנקודה האחרונה דעלה כתיב אחת מהנה לא נשברה אלא ארעא אתבטלית היא בסוד והארץ לעולם עומדת כי על כן ירדה ראשונה לכלן אלמא האורות פורחו' ממנה והכלי לא נשבר כדי שלא יחזור