יונת אלם עא

פל"ט ועדיין יש לומר בישוב השאלה שאנו בבאור' כי מאז בעולם התהו היתה מלכות בכח במקום ראש העליון ואע"פ שנתפשטו אח"כ כל עשר ספירות כמלא קומתו מראשו ועד רגליו לא זזה שכינה מן הנקודה הראשונה והוא ההי' ריש' ממש כי נשאר שם הרושם מכל הכלולות ומלכות הוקבעה במקום מדת אחורים שבו אלא שלא יצדק בעצם ליחס אחרים בכתר שהו' מקום תפילין בגובה הראש אל כלל האצילות ובכלהו תלת רישין דאתכלילו בעתיקא אין שום הפרש בין פנים לאחור זולתי אורח צדיקי' כאור נגה המפורש באדרא וזה החלוק מתחיל למט' ממנו שיש המצח מכאן שהו' מופנה והעורף מכאן המלא שער ויש לצד המצח ז' שערים שבראש ממשיכי' האורות לחוץ דרך הפנים והם העינים והאזנים ונקבי החוטם והפה משא"כ ממול עורף וכשם שאין מדת אחורים בכתר ככה לא יתואר בו ימין שמאל אלא כלא ימינא תדע שבשירת הים הוכפל ימינך ה' על הסוד הזה כי כלה לכבוד עתיק קדישא שאמרה אף מה שהזכיר המלך החסיד בהלל המצרי ימין ה' תלת זימנין הכונה על קו ימין של אבא ואמא היורד לעשות חיל פי' מח ממש לזעיר שכן חיל בגי' מח ואז ימין ה' רוממה כי זעיר מתעלה אל מול המשפיע בסוד עליית פרקי החסד והנצח שנבאר לקמן בפ' ס"ב וה"ה לשאר הקוים כי אפילו קו הדין שלזעיר מתעל' בסוד מוחין להשלמת הכונה אם בעליית פרקי הגבורה אל הבינה דאיהי רחמי ואם בחזרת החסדים מגולים מיסוד ולמעלה כי א' מן ב' החסדי' שבדעת המיוחד לגבורה דזעיר מעלה שליש וחצי ממנו לבינה ולדעת שבו כמו שיבח ועוד עקר מוחין מחכמה ולמטה כי היא בכל מקום תחלה אליהם ובכחו זה ישוב ימינו של זעיר לעשות מח לנוקביה דלית לה מגרמה כלום לפיכך אין פרקיה מתרוממים לעומתו ועלה אתמר לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה' וגם אנחנו נשתתף עמה בספור שבחו ש"מ וע"י כן בצרוף תפלתינו ומעשינו הטובים נוכל להעלות ראש מלכו' עד מקומה הראשון אשר היתה שם בתחל' וזה בנין אב לכל הפרצופין שעיקר נקודות עצמן תסתיים בראשיה' לפיכך בתר רישא גופא אזיל שהוא שאר ההתפשטות: ויש עוד טעם לשבח בשבירת הנקודות והוא נתינת רשות אל הטבע המורגש בכדי שתהיה כל הויה גשמית פושטת צורה ולובשת צורה שאין עשב למטה מבלעדי מזל למעלה מכה בו ואומר לו גדל והוא סוד הפח נשבר ואנחנו נמלטנו כטעם והמליט' זכר כי ההכא' הוא השביר' וממנ' ימשח הגדול שהו' התיקון