יונת אלם עג

העולם לתהו ובהו לפי' נשבר היסוד פעמים וע"ז נאמר ציון שדה תחרש כי תמורת שדה שלא נשבר תחרש ציון פי' יותר מהנקודות האחרות דאי לא תימא הכי פשיטא דלא עדיף מיתר הנקודו' העליונות: אלא זהו סוד החרישה שלאחר הזריעה מניה וביה ששנינו גבי אבות מלאכות נוספות על החרישה מקמי זריעה דלא סגי בלאו הכי וירושלים שהיא מלכו' עצמ' עיים תהיה פי' לחרבות חורב שממ' להוביר דלא תעביד שהוא הפך הפתוח והשדוד לעבד' ולשמר' וכתיב אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להם שוע כי היתה שממה הוא תשוע' לכלם על כן חתם הנביא דבריו והר הבית לבמות יער כי היא ראש לשועלים אשר ביער בגימ' פר דינין ודי בזה: פמ"א כבר זכרנו כי תלת רישין עלאין דאינון כח"ב של הכתר על הדרך שבארנוהו נכללים בעתיקא קדישא שהם פנימיות ונשמ' לכלל קומתו של אריך והוא נקרא עתיקא סתם וכשיאמר עתיקא קדישא לעילא הוא הראש האמצעי שמתעלה על התחתון בשעור מקו' תפלין וכשיאמר לעיל' לעיל' הוא רישא דלאו רישא ובכל אלה אין למדין מן הכללות כי הכל נדרש לפי מקומו ויש לו לאריך בראשו ז' תקוני' אחרי' חג"ת נה"ימ של תקוני הראש הנקראי' עתיק יומין ותנא בספרא דצניעות ספר' גו סתרא אתתקין ואזדמין בחד גולגלתא מליא טלא דבדולחא פירש הראש התחתון שהוא מוחא סתימא נסתר ומוקף למטה מגובה הראש האמצעי הכותר עליו ולפי זה האמצעי מקיף את התחתון ואם באנו לפרש סתרא גו סתרא על שם קומת שניהם מבלעדי כתרו של אמצעי הנה אז יהיה האמצעי הוא הנסת' ומתלב' בתוך קומ' התחתון ושתוף שניהם בכל אופן שיהיה נתקן והזמן עצמו להיטב לזול' בז' תקונים ואלה שמות' הראשון גלגלתא כמשמעו השני טלא דבדולחא הוא המח הג' קרומא דאויר' קרום של מח הרביעי רעוא דרעוין הוא המצח החמישי עמר נקי שערות הראש הששי פתיחא דלא סתימין סוד העיני' השביעי חוטמ' כמשמעו וסימנם ג"ט קר"ע פ"ח וכשאנו באים לפ' מוצא' ומשכן כבודה של תקונ' הללו ביחוד דע כי גולגלת' תבחן לכת' אריך המושפע מחסד דל"א דאלו ג' ראשונות שבו אין להם התלבשות אלא חופפו' על תרין רישין בסוד מקיף גם הדעת שלו נעלם מאד בסוד פומא דעתיקא כי אין דבור בלא דעת ועוד הפה עצמו אינו אבר מוגלם וכן הדעת בספירות כי שפתים לחוד והן נצח והוד שערי צדק ופתיחתם בלבד היא סוד הפה