יונת אלם סח

בחשאי וא"ת והלא הכל צפוי לפניו ית' ולמה זה ברח נקודות להחריבן יתחיל בפרצופין שהם עתידים להתקיים לא מחכמ' שאלת על זה כי הנקודו' יסוד האצילות דעלייהו תנינן י' ולא ט' עשר ולא ו"ה ומהן ובהן שעור ומדה אל הפרצופין שהם עתידי' להתתקן ולהתעלו' כמותן כי עכשיו הן בסוד קטנות כמו שבארנוהו בפ' ל"ב ועתה דע שלא נחרבו הנקודות ולא נשברו אלא אתגניזו לאו דמיתו כמבוא' בזוהר והרוש' שנשאר מהם בסוד הכלי שיש לו בריר' עם סלוק האור הוא שנשבר' ולא על חנם אלא לצורך ולתקון גדו' והוא ממה שהשי' התנ' לעצמו על מה שהעמיק שאלה הלא במאמר אחד יכול להבראות ויצדק מאוד לדרך זה לפרש כי המאמר דאסיק אדעתי' הוא נעשה אדם הרומז לכללות הפרצופין סוד אדם באמת שהוא נדרש בהכר' בנפש רוח נשמה חיה יחידה והכל בכלל ואמר שהוצרכנו עשרה מאמרו' שהן הנקודות להשלמו' הרצון העליון הנכלל בג' אמות והידיעה האלהית המתפארת בשש קצוות עם בחירת האדם הנתונ' לו ממלכות שמים דמינה הטוב והמוטב: פלז אתאן לסוד הבחירה מדתו של יהושע פני לבנה שלכבוד' אמר לישראל בחרו לכם היום "את "מי "תעבדון ר"ת אמת כאן השלים המכוון בכל דברו הטוב שאם ח"ו היה לבם לא נכון צוה עליה' שיבחרו על כל פנים היום דוקא בלי שום דחוי עבודת האל הקדוש הנקרא מ"י להעלמו והוא כטעם ועבד הלוי הוא כי ב' התוראי' הוא ומ"י רומזים שם תדע כי יש בצור' אותיו' הוא ה' ווין וב' יודי"ן מספרן מ"י שזכות הרבים עדיף וכחם יפה להעלו' כוונת' למרו' הוא הדב' אשר הורהו מרע"ה באומרו ובחר' בחיי' ועל החלוקו' החצונו' אלהי נחור ואלהי האמורי אמר בהם יהושע אם ואם על צד התימא פן יפתה לבבם הוא שמדתו פני לבנה כי על כן אמרו זקני' שבדור אוי לה לאותה בושה דלית לה מגרמ' כלום בחר להעלות כונתו לזעיר היא המדה הקרובה אליו על כן אמר ואנכי וביתי נעבוד את ה' כארח איתת' למפלח לבעלה ולפי שהם השיבו לו תחלה כי רבו טובות הבור' עליהם גם אנחנו נעבוד את ה' וראה יהושע שתלו עבודתם בקבלת הטוב אמר אם על תנאי הוא ודאי לא תוכלו לעבוד את ה' כי לא תתמיד ההצלחה בהיותו אלהים קדושים אל קנא וכו' וכאשר ענו כלם לא כי את ה' נעבוד בלי שום תנאי אז קבלם יהושע ואמר עדים אתם בכם ויאמרו עדים הרי