יונת אלם סז

כלום כי לא דבר רק הוא מזה ומזה יתקל' עלא' והנה אלה הד' אותיות בעצמן רומזו' לד' פרצופין זוג זוג יו"ד אבא ה"א אמא ו' זעיר הכלול מו' קצוות ה"א נוקבי' וקוצו של יו"ד רומז לחריך היונק מלמעלה זכא' מאן דעביד לון נייחא ביה ובאיתתיה בבריה ובברתי' וזיו שכינה משלי' מקום אריך בבתיהם של צדיקים: פל"ו ידוע ומפורסם כי אפי' עוקץ דק משהו לא נפיק מתורת יו"ד שיש בכחו תלת עוקצין לפי' בכלל אריך נוסדו יחד תלת רישין וכאן התחיל התאר השגור בפי המשכילי' לקרא לו לכת' עליון עלת העלות בסוד רישא עילאה שהוא עלת לתרין רישין אינון עלות לכל האצילות הנמשך מהן ומשתל' על ידם ומן הטהירו ולמעל' שהוא באמ' עולמו של א"ס יצדק לתא' בו עלת כל עלת דאתמר ביה אני אני הוא ואין אלהים עמדי שאין הכינויין אפי' הבלתי נמחקין מתייחסי' שם כלל לא בשתוף ולא בהשאל' יעוין זהר בראשי' דף כ"ב ע"ב: וטעם אני אני הוא יובן בסוד אני ראשון עד א"ס ואני אחרון עד אין תכלי' כי הוא לבדו מרום וקדו' ואם תשאל מה בין סוף לתכלית דע כי זה וזה הוא בגימטרי' י' פעמים אלהים על שם תחלת המחשבה שכל הבריא' מתנהג במדת הדין ראה שאינו מתקיים בשביל יצה"ר הנתון באדם שתף לה מדת רחמי' הרמוזה בוא"ו שבשם והיא נוספו' על המנין שזכרנו במלת סוף אבל בזמן שיגיע הקץ ששם לחשך לבטול יצה"ר אז לכל תכלית הוא חוקר ופי' להשלמ' כל הדינין הקדושי' ניתן גבול לא כן אופל וצלמות שלא ישלטו עוד בעולם כי הדין הקדום כן חייב אלא שגרם החטא ולעתיד יהיה חוקר ומבקר כל הטוב הנמשך מהם כטעם זדונות כזכיות לפי' מלת חוקר היא בגי' שד"י כי הוא היסוד והוא הדעת חופש כל חדרי בטן ולפי שאנו דורשין ובלעדי אין אלהים באמצע שהיא מציאו' ההנהגה העליונה שתחלתה מא"ק סד"א יש השגה בשור של ההנהגה ההוא לפי' אמר הוא כלא סתים כדמעיקרא עוד אפשר לפר' כמאמר הזהר שזכרנו כי ריש' דל"א הוא עלה על כל עילאין ועלת העלו' רישא דאין וכתר רישא דאריך תדע שכתי' שם והא אמרי' דעלת העלת אמר לכתר נעשה אדם והוא לא אמר אלא שחכמה אמר כן לבינה ואחרי שפירשנו למעלה כי בינה של נקודו' הוא כתר הפרצופין ניחא כי חכמה של נקודות שהוא רישא דאין עלת העלות תחשב גבי אריך והחכמה שלמעל' ממנו היא מחשב' גנוזה בו שבה סוד האמירה