יונת אלם נט

בסוכלתנו פירש בינה דהיינו רישא דאריך שאין לו ידיע' ברישא עלאה כלל אפילו באותו ת"ת המכוון לכתר דידיה ויש למעמיקין בחכמה פרטי דקדוקיה בהאי רישא עילאה שאי אפשר בשום פנים לתרץ ספקותיהם כי רבו מה יפו ומה לעמו מה נמרצו אמרי יושר עד שאמרו כי אפילו ישעיהו הנביא נסתפ' בהם בפסוק והשביע בצחצחות נפשך שדרשו בו צח חד נחות תרין לפיכך פסיק ותני לא אתידע הא למה זה דומה למה שלא יכלו חכמי' להכריע באנדרוגינוס לא מחסרון ידיעה אלא לרוב חלוקי דיניו דהא והא אתנהו ביה כן הדבר הזה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. פל"א עולם האצילות בכלל על פי הדברים האלה יתכן לדרוש אותו באופן זה הנה הטהירו לפי העלמו וגילויו על כל הנקודות ופרצופיהן ההוא יקרא א"ס באמת על הדרך שהקדמנו בפתח ברינו ותלת רישין כתר חכמה בינה כמשפטן וזרועות עולם אבא ואימא ודע כי שני פרצופין אלה נתקנו במקום רשימו דחכמה ובינה ושתי נקודותיהן נתלבשו תחלה למעלה חכמה תוך בינה ונחלקו אחר כך לתרין רישין לפיכך נצדק בדברינו כי אבא ואימא נעשו מנקודות בינה מהארתה שהרי אין רשומה של חכמה ניכר לחוץ בהיותה מלובשת תוך בינה ועוד יתבאר לקמן בפ' מ"ב בסוד מתקלא דהיינו זכר ונקבה הנה נדרש תחלה במוחא סתימא שהוא מנקודת בינה אלמא מינה ובה ימשיך תקונם של אבא ואימא ופשוט הוא ומפני ששלשה ראשונות של בינה מלבישות שלשה ראשונו' של חכמה ואחרונות לאחרונות בשווי גמור זולתי אותו דבר מועט דמבעי לארמא מא ימינא על שמאלא נזכה בשפטנו שיהא גרונו של אריך משלים כתריהם של אבא ואימא וכל דברי חכמים קיימים ואולם ראש זעיר הוא תפארת של כללות הקומה בסוד נקודת חולם שהיא בתפארת מדברי התיקונים והמפרשים יחסוהו לכתר ל ש לדבריהם לכתר זעיר והוא עצמו תפארת של כלל האצילות ויש במספר חלם שלשה הויותישהן חד"ר והנה אריך כלל האצילות ואין בו דין אלא כלא ימינא לפיכך לא יפרדו ענפי הנהגתיו כי אם מטבורו ולמטה לצורך העולם אבל זעיר שהוא ענף אחד ממנו הנה היותו כלול משלשתם כתר הוא לראשו והוא סוד כליל תפארת בראשו נתח דאתמר במשה דיוקנא דזעיר עוד חולם בו"או בגימטריא חנוך בסוד ראש היצירה שהוא תפארת של כללות העולמות לאחד מן הדרכים