יונת אלם ס

הנאמרים באמת והנה זרועותיו של זעיר נצח והוד גופו יסוד של כללות הקומה ונצח הוד יסוד מלכות שלו כלם יחד הם מלכות של כלל האצילות אבל נוקביה דזעיר בכל אלה פלג גופיה היא ובלעדה לאו איהו גדול ולאו מהולל כדברי הזוהר פרשת ויקרא וגם כשהיא אחור באחור בסוד קטנות הנה אז ירכין דיליה הן הן מוחין דידה וכשניחס בצדק תואר אין סוף לההוא רישא עילאה יהיה רישא דאין כתר ורישא דאריך עם כל השבח הגנוז בתוכו בסוד חכמה שכן מוחא סתימא באמת הוא תואר מיוחד אליה אלא שהוא מכוס' בתוך בינה כמו שהמוח סתום בגלגלת והוא שבח המגיעה לכתפים דההוא רישא עילאה פירוש עד הגדולה והגבורה של תקוני הראש ולא עד בכלל וידוע כי סתם גדולה וגבורה הם בסוד זרועות עולם בכל מקום והיינו ראשי כתפין אע"פ שבכאן אינם אלא תקרובתא דבוסמין ואז יחשוב גרון אריך שהוא מקום בינה דאיהי רחמי בסו' הגרגרת ודינין מתערין מינה בסוד הוושט: והאמת שהיא בינה שבבינה וממנה נתקנו הכתרים לאבא ואימא אלמא לדרך זו לעילא בתלת רישין אין ראשה של בינה נמנה בשווי עם החכמה כמו שהוא באבא ואימא זעיר ונוקביה לפי שמרוב הזכוך אשר שם למעלה לא יהיה לה קיום ושמא תשבר חס ושלום לפיכך הרחיקה המאציל למטה בגרון שאין האור מתרבה בו יותר מדאי הואיל ונתרחק קצת והאמת שאין דינין מתערין אלא משבעה אחרונות שבבינה והשבע נחלקות לפרצוף שלם של עשר והוא המתחיל מן הגרון הנעשה כתר לראשו וכשנדרוש האצילות כלו בפרצופין הקרובים דרושים לכל חפציהם נאמר כי תלת רישין דלעיל אתכלילו בתרין הראשון הוא לא אתידע והשני אין אריך כי הדדי ואז יחשבו אריך אבא ואימא שהן כתר חכמה בינה כי הראש העליון אין סוף לגבייהו ותרין רישון כלילין כחדא בסוד עשרה עשרה הכף הוא הכתר ואבא ואימא חכמה ובינה ואצל קומת זעיר יהיו תלת רישין אין סוף לגביה ומזלא כתר דידי' אבא ואימא חכמה ובינה כל זה בסוד גדלות אז יחשב ראש זעיר אצלו בסוד בינה כעין קרומא דאוירא שאנו עתידין לדרוש בראשים העליונים ואבא ואימא יחשבו לו במקום כתר וחכמה כמו שבארנו בתרין רישין על שני דרכים ואז יהיו הקצוות נמנין בו אחד אחד ומלכות בסוד עטרה ועוד הא בת זוגיה לקבליה ולפעמים נדרש בו עשר ספירות ברום קומתו בלבד ויבא עוד מזה לפנינו בס"ד: