יונת אלם מב

עץ הדר שלא מתה וכן הדור לו ושם עירו פעו כטעם אל דמי לך מספר המלה אהל מועד וכן ציון ויוסף ונדבר בו בפ' הקרוב והיא שמינית לבינה שביעית לחסד אך מצד הגבורה שהיא ששית אליה נתמעטו כליליותיה ושם אשתו מהיטבא"ל אותיות מ"ה ב"ן חד לגרמה וחד לסימני דכורא וכן אלהים טב אלהים לגופא טב מצד החסד דאבא יסד ברתא בת מטרד מצד הגבורה בת מי זהב שרשי החסד והדין שבבינה והנה הדר הוא בגימ' יצחק והכולל שהן ח' הויו' כנגד ח' מלכי' אלה וכאן מתפש' בחוץ עד אל אח"ר במספר שוה לתכפיה ליה תמיד בלי הפסק ובדברי הימים כתיב הדד בדל"ת בגימט' אחד כי עד הכא בעולם היחוד והוא סוד אהבה שתחלת' בתורה אצל יצחק וכאן בדברי הימים נתיחסה מיתה להדד זה ג"כ לפי שהוא אל מסתתר בזמן הגלות עד עת קץ נגילה ונשמחה בישועתו: פרק כ"א כאשר באיסוד לתת למלכו' אותו האו' שהוא אצלו בפקדון כטעם והיה האוכל לפקדון לארץ עתה יש למלכות תרתי לגריעות א' שמקבלת מכלי שחציו העליון שבור לא כן שש נקודות שכלן קבלו השפעתן מבינה והב' שאין לה אלא חלק א' מי' בנצוץ בסוד מלכות פליגא כמו שנפרש בסמוך שכן נתחלק' מלכות בית דוד ט' שבטים לאפרים לבד מדידיה וא' ליהוד' לבד מדידיה וידוע כי גודל הנצוץ שנתפשט מבינה בנקודות האחרו' גרם שבירתן אמנ' זו שלא קיבל' אלא כדי מיסוד שהוא קרוב אתמהא למה לא עמדה בשלה כי הראשונים קבלו יותר מהראוי להן לצור' מה שלמטה מהן משא"כ במלכו' א"כ למה לא נתקיימה והיה ראוי לה למלוך בקביע' אבל הטעם היא. כי כשבא יסוד לתת למלכו' דרך צנור אותו הנצוץ שהיה אצלו בפקדון כיון שנשבר יסוד בשלו ונסתלק חלקו למעלה הנה מה שנשאר עוללות מן הנובלות שלו כמו שאירע בשברי' הראשוני' ג"כ כולם נקבצו כאן לדחות מעליו חלק מלכות שירד למטה במרוצה לאינהו והיא שבירת חציו התחתון על פני כלו אלא שנבק' תחלה מלמטה בסוד חלון אבל בנין נערי' היה שהיא סתירה בסוד והוא נער האמור ביוסף בשעת קלקלתו ואז נתגלה האור בחוזק ונתרב' עליה מבחוץ יורד מגולה ולכן נדעכה ונתבטלה ממלאכתה מלכו' ג"כ שלא הי' כח בה לעשו' מאומה פן תחשב רשות בפני עצמה ח"ו אבל לא נשברה לגמרי כמו האחרות ויש כאן סוד המים שהיו מכסים את הארץ קודם מאמר יקוו שכן הנצוץ שירד