יונת אלם מא

גורם שבירתו בנקלה אבל האור של מלכות ממועט בשעורו ויוכל חצי כלי של יסוד אשר הפקד אתו לסבול אותו לפי שעה לפיכך נשאר בו ולא נתבטל עד לאחר זמן וזה אינו אלא לשבר האזן והכוונה בקדימת ההשכלה אלינו וסדר ההתבוננו' בהם לא זולת כי הדרישו' האלה הם הגבה למעל' אשר לא יאמר אפי' מסדר זמנים מה שלא יעלם כמו שזכרנו תחלה וזש"ה כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך כי ישי הוא סוד הכולל בעצמו ל"ב נתיבו' פליאו' חכמה כדאיתא בזוהר פ' מקץ ואסמכוה אקרא דכתיב וכל נתיבותיה שלום דנקיט לון ברית יחידאה ובכלילות כל אחד מהן מעשר הם בגימ' יש"י ופירוש בן יש"י ענף וחלק ממנו וכל זמן שיעמד חי יסוד על שכינה בסוד נקודות לצרכה דוקא כטעם כלי מחזיק ברכה שהוא שלם נצדק בדברינו שלא נשאר חיות לבן ישי אלא על האדמה מאותו חוק המוע' לפיכך נקרא יסוד חי ואע"פ כן כתיב לא תכון אתה ומלכותך שהם זעיר ונוקבי' בסוד פרצוף כי א"א לצורה המכוונות לחול על החומר כי אם אחרי גמר ההפשט אל הצורה הקודמת והיה יהונתן בסוד זעיר של עולם הנקודות הכולל ששה צרופים לחותיו' יה"ו במספר אה"יה שבבינה שיש בה חמשים שערי' בכלילו' עשר הרי נת"ן והוא בן נעות המרדות מלשון מטהו יפרח דמתרגמינן חוטרוה ינעי שממנו פרח המרדות שרש הקליפו' ויהיה פי' לבשתך כדכתיב לא תכון: ולבשת ערות אמך דאי לאו מתקלא לית אשגחות' אנפין באנפין ויפורש לבושת מלשון עד בושה וכן בשש משה ר"ל שנתאחר התכלי' שיש לאימא עלאה בהוציאה לפועל נקודות אלה שהוא תקון הפרצופין שרשי הנשמו' כמו שיבא ושאול מלך ישראל הלמד מענינו מן המלך הששי שבנקודות ושמו שאול מרחובות הנהר הוא האומר כן ואע"פ שהמלכים הקודמים גם הם באי' מבינה לא נתיחס אליה המלך הששי זולתי למעט המאוחרי' אליו ועוד שאול דוק' הוא מיסוד הבינה מרחב שבה והקודמים אליו כל אחד מושפע מבחינה מיוחדת אשר לו בה וזה סדורן לפי הדרך הראשון בלע חסד יובב פחד חושם ת"ת הדד נצח שמלה הוד שאול יסוד בשלו בעל חנן יסוד בשל חבירו שהוא בעל חונן ונותן למלכות והוא בן עכבור שנבנ' ונתעכב בו האור יותר מן האחרים השמיני הדר ברי"ש בסוד רחל היתה יפת תואר ויפת מראה כי אין הויתה מגולמת כ"כ כמו המדות העליונות ויבא מזה בפ' הקרוב והיא כעין הארה אצלן שכלן נקודות מוגלמות וכלים גמורים והיא בסוד פשיטי כלי עץ וזה שמה פרי