יומא ז:

הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִיבּוּר וְקַשְׁיָא לְרַב שֵׁשֶׁת תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא צִיץ בֵּין שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַל מִצְחוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ מְרַצֶּה דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ מְרַצֶּה אֵין עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ אֵינוֹ מְרַצֶּה אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹכִיחַ שֶׁאֵין עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ וּמְרַצֶּה

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה הַנַּח לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁטּוּמְאָה הוּתְּרָה לוֹ בְּצִיבּוּר מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר

אָמַר אַבָּיֵי בְּנִשְׁבַּר הַצִּיץ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְרַצֶּה כִּי פְּלִיגִי דִּתְלֵי בְּסִיכְּתָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר עַל מֵצַח וְנָשָׂא

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר תָּמִיד לְרָצוֹן לִפְנֵי ה' מַאי תָּמִיד אִילֵּימָא תָּמִיד עַל מִצְחוֹ מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מִי לָא בָּעֵי מֵיעַל לְבֵית הַכִּסֵּא וּמִי לָא בָּעֵי מֵינַם אֶלָּא תָּמִיד מְרַצֶּה הוּא

וּלְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי הָא כְּתִיב תָּמִיד הָהוּא תָּמִיד שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא חַיָּיב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בִּתְפִילָּיו בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה קַל וָחוֹמֶר מִצִּיץ