יומא סד:

וְאִם הָיָה הַשֵּׁנִי מוּבְחָר מִמֶּנּוּ יְבִיאֶנּוּ

אָמַר רָבָא דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב וּבָרַיְיתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב דְּקָתָנֵי אִם שֶׁל שֵׁם מֵת זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּים תַּחְתָּיו וְאִידַּךְ כִּדְקָאֵי קָאֵי

בָּרַיְיתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּקָתָנֵי שֵׁנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן אִם שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יׇעֳמַד חַי וְלֹא שֶׁחֲבֵירוֹ מֵת מַאי מַשְׁמַע יׇעֳמַד חַי וְלֹא שֶׁכְּבָר עָמַד

תְּנַן וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה נִשְׁפַּךְ הַדָּם יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יִשָּׁפֵךְ הַדָּם בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין מִשּׁוּם הָכִי יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין אַמַּאי יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ

אָמַר לְךָ רַב אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קָא אָמֵינָא כִּי אָמֵינָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן

בִּשְׁלָמָא לְרַב בְּהָא פְּלִיגִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן בְּמַאי פְּלִיגִי אָמַר רָבָא הָא אָמְרִינַן דַּיְיקָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב

תְּנַן שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה הָא דְּיָחִיד כִּי הַאי גַוְונָא מֵתָה בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן כִּדְרַבִּי אַבָּא אָמַר רַב דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב