יומא סד.
Yoma 64a · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →רָבָא אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אִמּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי אֲסִיר לֹא תִשְׁחֲטוּ אָמַר רַחֲמָנָא וְהָא לָאו שְׁחִיטָה הִיא הָא אָמְרִי בְּמַעְרְבָא דְּחִיָּיתוֹ לַצּוּק זוֹ הִיא שְׁחִיטָתוֹ
אִם שֶׁל שֵׁם מֵת זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו וְכוּ'
אָמַר רַב שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן יִקְרַב שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי יִרְעֶה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן יִרְעֶה שֵׁנִי שֶׁבַּזּוּג שֵׁנִי יִקְרַב
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַב סָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין
מַאי טַעְמָא דְּרַב דְּיָלֵיף מִמְּחוּסַּר זְמַן מְחוּסַּר זְמַן לָאו אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא חֲזֵי כִּי הָדַר מִיחֲזֵי שַׁפִּיר דָּמֵי הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא מִי דָּמֵי הָתָם לָא אִיתְחֲזִי כְּלָל הָכָא נִרְאָה וְנִדְחָה
אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב דְּיָלֵיף מִבַּעַל מוּם עוֹבֵר בַּעַל מוּם עוֹבֵר לָאו אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי הַשְׁתָּא כִּי הָדַר מִיחֲזֵי שַׁפִּיר דָּמֵי הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא
וְהָתָם מְנָא לַן דִּכְתִיב כִּי מׇשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם מוּם בָּם הוּא דְּלֹא יֵרָצוּ הָא עָבַר מוּמָן יֵרָצוּ
וְרַבִּי יוֹחָנָן מִיעֵט רַחֲמָנָא בָּהֶם הֵם הוּא דְּכִי עָבַר מוּמָן יֵרָצוּ הָא כׇּל דְּחוּיִין הוֹאִיל וְנִדְחוּ נִדְחוּ
וְרַב הָהוּא בָּהֶם בְּעֵינַיְיהוּ הוּא דְּלָא מִירְצוּ הָא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת מִירְצוּ
כְּדִתְנַן אֵיבָרִים תְּמִימִים בְּאֵיבָרִים בַּעֲלֵי מוּמִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן יַקְרִיבוּ כׇּל הָרָאשִׁין כּוּלָּן כְּרָעָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶן יַקְרִיבוּ כָּל הַכְּרָעַיִים כּוּלָּן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ קָרְבוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה
וְאִידַּךְ נָפְקָא לֵיהּ מִבָּם בָּהֶם וְאִידַּךְ בָּם בָּהֶם לָא דָּרֵישׁ
וּלְרַב נְהִי נָמֵי דְּבַעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין אִי בָּעֵי הַאי נַקְרֵיב אִי בָּעֵי הַאי נַקְרֵיב
אָמַר רָבָא רַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן הֵי רַבִּי יוֹסֵי אִי נֵימָא רַבִּי יוֹסֵי דְּקוּפּוֹת דִּתְנַן שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁבָּהֶן תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה וְכָתוּב עֲלֵיהֶן אָלֶף בֵּית גִּימֶל וְתַנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָמָּה כָּתוּב עֲלֵיהֶן אָלֶף בֵּית גִּימֶל לֵידַע אֵיזֶה מֵהֶן נִתְרְמָה רִאשׁוֹן לְהָבִיא הֵימֶנָּה רִאשׁוֹן שֶׁמִּצְוָה בָּרִאשׁוֹן
דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם דִּבְעִידָּנָא דְּאִתְחֲזַי קַמַּיְיתָא לָא אִתְחֲזַי בָּתְרָיְיתָא
אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי דְּפֶסַח (דִּתְנַן) הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יִקְרַב דִּבְרֵי חֲכָמִים רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
רבא אמר - מחוסר זמן דאיצטריך קרא לשעיר המשתלח כגון שהיה לו למי שמוכרן לציבור חולה בתוך ביתו שמותר לחלל עליו יום הכפורים ושחט את אמו של שעיר שנעשה מחוסר זמן משום אותו ואת בנו לאחר שהגריל עליו:
- תוספות על יומא Tosafos on Yoma
דחייתו לצוק זו היא שחיטתו - הקשה הרב רבי משה מפונטייז' זצ"ל דבפרק אותו ואת בנו (חולין דף פא:) תנן השוחט עגלה ערופה ושור הנסקל וכו' חייב ור"ש פוטר פירוש דה"ל שחיטה שאינה ראוייה ופריך בגמרא [שם דף פב.] והתנן נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה תצא ותרעה בעדר אלמא לא…
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו. פי׳ ובלאו הכי נמי משכחת לה ששחטו במזיד לבריא שלא כדין אלא דכל דאפשר לאוקומה בהתירא עדיף טפי:
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יומא Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma
גמרא אמר לך רב אליבא דר' יהודא לא קאמינא (דבעלי חיים אין נדחין כי קאמינא אליבא דרבנן).
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
בא"ד דלא תיתי דלקבלה לא איצטריך אלא לגלויי כו' עכ"ל כצ"ל:
- גליון הש"ס על יומא Gilyon HaShas on Yoma
גמ' מי דמי התם לא איתחזי. בתוס' תמורה דף כו ע"ב ד"ה שמע הגירסא כאן ואידך התם:
- פתח עינים על יומא Petach Einayim on Yoma
רב סבר לה כר' יוסי דאמר מצות בראשון וכו' עמ"ש הגאון מהר"ר צבי בתשובותיו סי' מ"ה ומה שכתבתי אני בעניי בס' הקטן שער יוסף בקונטריס שבסופו דף כ"ו בס"ד ע"ש:
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
רבינא אומר פחות מבן ח' ימים לא איצטריך קרא דהא פשיטא היא דלא קדוש כי איצטריך קרא כגון שהיה לו חולה מסוכן ושחט לו שעירה ביוה"כ ויש לו בן ראוי לקרבן לאותה השעירה והיה מזומן עם שעיר אחר והגריל עליהן מקודם שתשחט אמו ועלה עליו הגורל לעזאזל. והוא אסור לשחטו ביום…
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא רב ס"ל כר"י דאמר מצוה בראשון כו'. וא"ת הא לכאורה אינו אלא מדרבנן ולקיחתן כאחד משמע דהוה מדאורייתא וא"כ היה יותר ראוי להקריב שני שבזוג שני. עמש"כ לעיל במשנה ד"ה יקח זוג לשני בס"ד ותמצא ישוב לזה:
- תוספות ישנים על יומא Tosafot Yeshanim on Yoma
דחייתו לצוק זו היא שחיטתו. ולא דמי לנוחר ומעקר שאין מצותו בכך והקשה ה"ר משה מפנטייזא זצ"ל על הא דפטר ר"ש במשנה (חולין דף פא:) השוחט עגלה ערופה ופריך בגמרא עגלה ערופה שחיטה ראויה היא דתנן נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר אלמא אינה נאסרת עד שעת…