רש"ש על יומא סד:

גמרא יעמד חי ולא שכבר עמד. פרש"י דחוק. ולע"ד נל"פ משום דכתיב לפניו ועשהו חטאת ואח"כ כתיב והשעיר כו' יעמד חי משמע דוקא לאחר שקרא שם חטאת על של שם אז יעמד ולא שכבר עמד קודם קריאת שם חטאת:

[תד"ה ואם. שמא לא שייך הא מילתא אלא בנאכלים או כו'. כ"נ דצ"ל ור"ל בנאכלים. כגון פסח דהכא או חטאת החיצונה וכדא"ר במנחות (סד) ולא עוד אלא שא"ל הבא שמינה ושחוט ועיין לשון הת"י בס"פ דלעיל. ומש"כ או בנעשים בעזרה היינו כגון עולות] :