יומא נד:
Yoma 54b · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →כְּאִישׁ הַמְעוֹרֶה בַּלְּוָיָיה שֶׁלּוֹ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל רָאוּ כְּרוּבִים הַמְעוֹרִין זֶה בָּזֶה הוֹצִיאוּן לַשּׁוּק וְאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה וְקִלְלָתָן קְלָלָה יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מִיָּד הִזִּילוּם שֶׁנֶּאֱמַר כׇּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ
וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת תָּנָא שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר מִצִּיּוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עוֹלָם מֵאֶמְצָעִיתוֹ נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדוּבָּקוּ
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עוֹלָם מִן הַצְּדָדִין נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עוּזּוֹ רַבִּי יִצְחָק (נַפָּחָא) אָמַר אֶבֶן יָרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם מִמֶּנּוּ נִשְׁתַּת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָה אֲדָנֶיהָ הׇטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִצִּיּוֹן נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' וְאוֹמֵר מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יׇפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ מֵאֶרֶץ נִבְרְאוּ
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרְאוּ שֶׁנֶּאֱמַר מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ וְאוֹמֵר מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יוֹפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם
נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ וְכוּ' מַאי כְּמַצְלִיף מַחְוֵי רַב יְהוּדָה
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
כאיש המעורה בלוייה שלו - הנדבק וחבוק באשתו בין זרועותיו:
- תוספות על יומא Tosafos on Yoma
אלו ואלו מציון נבראו - פירוש שאמצעיתן של עולם והצדדין מציון נבראו:
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו כרובין מעורין זה בזה. הקש׳ הרב בן מאוש ז״ל דהא בב״ב אמרינן שלא היו פניהם איש אל אחיו אלא כשהיו עושין רצונו של מקום. ויש מתרצים דהתם בכרובין דמשה אבל הכא בכרובים דצורתא שבכותלים תמיד היו מעורין. ותימה דא״כ היכי אמרינן לעיל שהיו…
- בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ, שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה וְקִלְלָתָן קְלָלָה, עוֹסְקִין בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. יש לדקדק על אומרם 'יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ' ודי לומר שם יִשְׂרָאֵל בלבד? ועוד מה שייכות יש לדברים אלו של בְּרָכָה וְקְלָלָה עם הענין אשר ראו באלו הצורות? ונראה לי…
- בניהו על יומא Benayahu on Yoma
"מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי", מִמֶּנּוּ מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם. הנה פשט המאמר הוא מפרש היופי הזה של העולם מכח רישא דקרא (תהלים נ, א) שאמר 'אֵל אֱלֹקִים הֳ' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ' ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע הוספתי הרמז בזה בתיבת יוֹפִי עצמה שהוא י"ו פִי…
- חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
ע"ב שברכתן ברכה כו'. לכאורה יש לפרש ע"פ מ"ש שניתנה הברכה לאברהם ולזרעו לברך אחרים אבל אין לזה מקום כאן ונראה לפרש ע"פ מ"ש אוי להם לאומות שלא יודעין מה אבדו שהרי ע' פרי החג כנגד ע' אומות והיינו שברכתן של ישראל בקרבנות ברכה ג"כ לעובדי כוכבים ובהיפך קללתן כו'…
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
בא"ד המשמשין לפני במרום כגון חמה כו' ומשני שאני ר"ג כו' ולא תעשו לכם איצטריך כו' ואלהי זהב לא תעשו לכם נדרוש כו' עובר בלא תעבדם אפילו כשאחרים עשו לו י"ל לעבור עליו כו' כצ"ל:
- גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
[מלואים: תנן כמ"ד מציון נברא העולם ק"ל מה ענין ציון שהי' סמוך לירושלים כדכתיב בס' שמואל לאבן שתיה שהיתה בבית קדשי קדשים שבתוך ירושלים מיהו כהאי גוונא מצינו בפ"ד דר"ה (דף ל') דתנן בראשונה היה לולב ניטל במקדש ז' ובמדינה יום א' משחרב בהמ"ק התקין ר"י בן זכאי שיהא…
- גליון הש"ס על יומא Gilyon HaShas on Yoma
תוס ד"ה כרובים כו' ונראה לי דאפילו ישראל מותר. ק"ל דלפי דסברי תחלה דלישראל אסור לציירן אף ע"י אחרים ליתסר דאמירה לנכרי שבות עי' תוס' ר"ה כד ע"ב ד"ה שאני ר"ג ואחרים עשו לו דתירצו במקום מצוה שאני והכא דל"ש כן ליתסר:
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
ובשעה שנכנסו נכרים להיכל מצאו כרובים מעורים זה בזה אמרו הללו הן שברכתן ברכה וקללתן קללה הזילום דכתיב כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה ואסיקנא במקדש ראשון שהיה הארון והכרובים ומאי פרוכת. פרוכת של פתח פתוח בכותל הנקרא טרקסין היו בו פרוכת כר' זירא דא' י"ג פרוכות הם…
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
תד"ה כרובים. ונ"ל דאפילו ישראל מותר כו' במיני צבעים כו'. והא דמקשה הש"ס על ר"ג שה"ל צורות לבנות ולא משני דהיו ע"י צבע צ"ל כמש"כ התוס' בר"ה ובע"ז דבחמה ולבנה אין חילוק בין בולטין לשקועין לענין חשדא הואיל דאינן בולטין ברקיע ולכן גם במיני צבעים אסור וה"ה לענין…
- שערי תורת בבל על יומא Sha'arei Torat Bavel on Yoma
(נד סע"ב) וחכ"א אלו ואלו מציון נבראו. —פי' בין תולדות שמים ובין תולדות הארץ נבראו מעפר שבציון. וכעין זה בב"ר פי"ב י"א: "ר' הונא בשם ר' יוסף אמר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ הה"ד וכו'. ר' יודן מייתי לה מן הכא הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.