יומא מח:

חִישֵּׁב בַּחֲתִיַּית גֶּחָלִים מַהוּ מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמוּ אוֹ לָא תֵּיקוּ

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת הוֹלָכָה בִּשְׂמֹאל מַהוּ אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת תְּנֵיתוּהָ נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ

וְנִפְשׁוֹט לְהוּ מֵהָא דִּתְנַן הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ

אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הוֹלָכָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה אֲבָל הוֹלָכָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה לָא קָמַשְׁמַע לַן