יומא מד:
Yoma 44b · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →וְהָא אִיכָּא הָא מַעֲלָה דְּאִילּוּ מֵהֵיכָל פָּרְשִׁי בֵּין בִּקְדוּשָּׁה דִידֵיהּ בֵּין בִּקְדוּשָּׁה דְּלִפְנַי וְלִפְנִים וְאִילּוּ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ לָא פָּרְשִׁי אֶלָּא בִּקְדוּשָּׁה דְהֵיכָל אָמַר רָבָא שֵׁם פְּרִישָׁה אַחַת הִיא
אָמַר מָר כָּךְ פּוֹרְשִׁין בִּשְׁעַת מַתַּן פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנָא לַן אָמַר רַבִּי פְּדָת אָתְיָא כַּפָּרָה כַּפָּרָה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים
אָמַר רַב אַחָא בַּר אַהֲבָה שְׁמַע מִינַּהּ מַעֲלוֹת דְּאוֹרָיְיתָא וְהָכִי גְּמִירִי לְהוּ
דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן מַאי שְׁנָא בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ דִּילְמָא מִיקְּרוּ וְעָיְילִי מִכּוּלַּהּ עֲזָרָה נָמֵי נִפְרְשׁוּ דִּילְמָא מִיקְּרוּ וְעָיְילִי
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ כֵּיוָן דְּלָא מַפְסֵיק מִידֵּי לָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא עֲזָרָה כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן דְּמַפְסֵיק מִינַּכְרָא מִילְּתָא
אָמַר רָבָא שְׁמַע מִינַּהּ קְדוּשַּׁת אוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא מִילְּתָא הִיא דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת נִינְהוּ אוּלָם גּוּפֵיהּ גְּזֵירָה וְנֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה
לָא אוּלָם וּבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ חֲדָא קְדוּשָּׁה הִיא הֵיכָל וְאוּלָם שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת
בְּכׇל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וְכוּ' מַאי טַעְמָא הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל
בְּכׇל יוֹם בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וְכוּ' תָּנָא נִתְפַּזְּרוּ לוֹ קַב גֶּחָלִים מְכַבְּדָן לָאַמָּה
תָּנֵי חֲדָא קַב וְתַנְיָא אִידַּךְ קַבַּיִים בִּשְׁלָמָא הָךְ דְּתָנֵי קַב רַבָּנַן אֶלָּא הָךְ דְּתָנֵי קַבַּיִים מַנִּי לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי יוֹסֵי
אָמַר רַב חִסְדָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר בְּשֶׁל קַבַּיִים הָיָה מַכְנִיס
רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי וְהָכִי קָאָמַר בְּכׇל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה מִדְבָּרִית וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת
בְּכׇל יוֹם הָיְתָה כְּבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה תָּנָא בְּכׇל יוֹם הָיְתָה גִּלְדָּהּ עָבֶה וְהַיּוֹם רַךְ בְּכׇל יוֹם הָיְתָה קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה מַאי טַעְמָא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְרוֹעוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְסַיַּיעְתּוֹ
תָּנָא בְּכׇל יוֹם לֹא הָיָה לָהּ נִיאַשְׁתִּיק וְהַיּוֹם הָיָה לָהּ נִיאַשְׁתִּיק דִּבְרֵי בֶּן הַסְּגָן
בְּכׇל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק אָמַר רַב חִסְדָּא שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן זָהָב וְזָהָב טוֹב וּזְהַב אוֹפִיר וְזָהָב מוּפָז וְזָהָב שָׁחוּט וְזָהָב סָגוּר וּזְהַב פַּרְוַיִם זָהָב וְזָהָב טוֹב דִּכְתִיב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב זְהַב אוֹפִיר דְּאָתֵי מֵאוֹפִיר זָהָב מוּפָז
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
בקדושה - מתן דמים:
- תוספות על יומא Tosafos on Yoma
דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה - הכי פירושא לדידך לא הוה ליה למתני האי לישנא דבין בשעת הקטרה וכו' אלא הכי איבעי ליה למתני שבהיכל פורשין בין בקדושה דידיה בין קדושה דלפני ולפנים דמשמע בין דקטרת בין דמתן דמים ובין האולם ולמזבח אין פרישה אלא בקדושה דהיכל דקטרת…
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
ש״מ מעלות דאורייתא. פי׳ מעלות שאמרו בפ״ק דכלים בעשר קדושות ונתנו מעלה לבין האולם ולמזבח על העזרה כדאיתא התם. אותה מעלה דאורייתא דקדושת בין האולם ולמזבח לחוד וקדושת עזרה לחוד דאי חדא קדושה היא כי היכי דפרשי מבין האולם ליפרשו מבין העזרה כיון דמדאוריתא חד דוכתא…
- בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁבְעָה זְהָבִים הֵם. נראה לי בס"ד הטעם שהם שבעה מינים כי הזהב הוא סוד הגבורות וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שהגבורות הם חמשה ויש בהם בחינת התפשטות ובחינת כללות דהיינו כי הה׳ גבורות מתפשטים בחג"ת [חסד, גבורה, תפארת] ונצח והוד בסוד התפשטות…
- חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
ע"ב שבעה מיני זהב ואלו הן זהב וזהב טוב כו'. כתבו התוס' זהב טוב מפורש בירושלמי כשצורפין אותו אינו חסר כלום עכ"ל ונראה לפ"ז כמ"ש החוקרים הטבעיים כי יש ז' מיני מתכות והם מפעולות ז' כוכבי לכת וייחסו הזהב לפעולת השמש והכסף לפעולת הלבנה ולכך הזהב לעולם שוה בשל י"ב…
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
בפרש"י בד"ה שם פרישה כו' דמהיכל פרשי משום לפני ולפנים כו' ובד"ה ש"מ מדגזר כו' פרישה הס"ד ואח"כ מה"ד קדושת היכל כו' מבין האולם ולמזבח דלמא עייל כו' באהל מועד הס"ד ואח"כ מ"ה אולם ובין אולם כו' הד"א ובד"ה קב גחלים כו' ובא"ד והוא מכבדו לתוך אמה סילון של כו' כצ"ל:
- גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
אתיא כפרה מיום הכפורים. וקשה לי אכתי בשעת הקטרת קטורת בהיכל בכל יום מנלן דצריך פרישה הא התם כפרה לא כתיבי וכי תימא הכי נמי דמן התורה אין צריך פרישה אלא מדרבנן בעלמא גזרו אי משום הקטרה דלפני ולפנים או גזירה משום דמים דהיכל דמפ' הכא ליתא דאם כן הא דאר"י כשם…
- גליון הש"ס על יומא Gilyon HaShas on Yoma
גמרא וזהב אופיר. מלכים א' י' י"א. זהב מופז. מ"א י' י"ח. זהב שחוט. מ"א י' ט"ז. זהב סגור. מ"א י' כ"א. זהב פרוים. דה"י ב' ג' ו':
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
והא איכא הא מעלה כו' אמר רב אדא בר אהבה ש"מ מעלות דאורייתא והכי גמירי ליה פי' כגון עשר קדושות ששנינו במשנתנו וקדושת כל אחת יש לה מעלה מן האחרת ומעלת ההיכל זולתי מעלה בין (היכל) [אולם] ולמזבח.
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא א"ר ש"מ קדושת אולם והיכל חדא כו'. לכאורה יש ראיה לזה מדתנן בפרק ד' דמדות מ"ו ההיכל מאה על מאה וקחשיב במ"ז האולם בכלל החשבון:
- תוספות ישנים על יומא Tosafot Yeshanim on Yoma
אתיא כפרה כפרה. תימה אמאי לא מיבעי ליה בקטרת מנא לן דפורשין בשעת הקטרה דהיכל דהא לא אשכחן פרישה אלא בקטרת דלפני ולפנים אבל בקטרת דהיכל שהוא כמו מתן דמים לא אשכחן מיהא פרישה ריב"א וי"ל כיון דקטרת הוי דבר שבחשאי יש [לפרוש] גם בשביל הקטרה דהיכל: