יומא לד:
Yoma 34b · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →רַבִּי אוֹמֵר עַרְבִית מִשֶּׁל שַׁחֲרִית
בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן הַאי בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּתִיב אֶלָּא רַבִּי מַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר קְרָא לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד אֵיזֶהוּ כֶּבֶשׂ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶחָד הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר
וְרַבָּנַן מַאי אֶחָד מְיוּחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ וְרַבִּי מִומִּבְחַר נְדָרֶיךָ נָפְקָא וְרַבָּנַן חַד בְּחוֹבָה וְחַד בִּנְדָבָה וּצְרִיכִי
אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִיסְטְנִיס וְכוּ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ מְחַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְטִילִין לְתוֹךְ צוֹנֵן כְּדֵי שֶׁתָּפִיג צִינָּתָן וַהֲלֹא מְצָרֵף אָמַר רַב בִּיבִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְצֵירוּף אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁהִגִּיעַ לְצֵירוּף דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר
וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי וְהָתַנְיָא בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת יָקוֹץ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְהָוֵינַן בָּהּ קָרָא לְמָה לִי וְאָמַר אַבָּיֵי לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר
הָנֵי מִילֵּי בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אֲבָל הָכָא צֵירוּף דְּרַבָּנַן הוּא
מַתְנִי' הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פָּשַׁט קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו
בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה בֵּין הָעַרְבַּיִם הִנְדְּוִיִין שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנֶה וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה אֵלּוּ מִשֶּׁל צִיבּוּר וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
רבי אומר של ערבית משל שחרית - דלכבש האחד אדשחרית קאי שנאמר בו את הכבש אחד תעשה בבקר:
- תוספות על יומא Tosafos on Yoma
רבי אומר של ערבית משל שחרית - נ"ל דאיכא בינייהו ציבור שלא היו להם נסכים אלא לאחד מהן למאן דאמר דגמר של ערבית משל שחרית א"כ שחרית עיקר ויקריבום שחרית ולמאן דאמר גמר שחרית מערבית יקריבום ערבית:
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
ר׳ אומר של ערבית משל שחרית כו'. ומפרש טעמיה ואזיל ומשמע לפום פשטא דליכ׳ בין רבנן ור׳ בהא אלא משמעות דורשין בעלמא ואפשר דאיכא בינייהו לענין אם לא הקריבו נסכי היין באחד מהם אותו שהוא עיקר שלא יקריבו בשני שלמד ממנו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. אבל קשה על זה…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יומא Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma
גמרא עששיות של ברזל היו מחמין מערב יוה"כ. בש"ע א"ח סי' ש"ך חבית שפקקו וכו', והנה שיטת הערוך והחולקים מבואר בארוכה בתוס' פ"ג דיומא (דף לד ע"ב) ובפרק קמא דכתובות ותמצית דבריהם הוא דעת הערוך דפסיק רישיה דלא ניחא ליה אף לכתחלה מותר, ומתוך ראיית הערוך מסוגיא דבהרת…
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
בד"ה רבי אומר של כו': בד"ה ה"מ באיסורא כו' אבל הכא צירוף דרבנן ה"ג רש"י כו' וספסל וכסא דהוי חורש כו' והא דנקט בכריתות לישנא כו' דר"י לא מחייב מלאכה שאינה צ"ל אלא כו' אבל בההיא כו' כצ"ל:
- גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
של ח' מאות זוז כתבו התוס' לא ידענא אמאי לא קאמר וכו' וכו' מנה ע"כ. ואין לו לא טעם ולא ריח לתי' זה ול"נ דמש"ה תני ברישא בבגדי שחרית במנים ובסיפא בבגדי בה"ע במאות זוזי משום דקיי"ל ברפ"ק דבכורות (דף ד') ובפ"ה דב"ב מנה של קודש כפול היה והיה במנה מאתים זוז לפיכך…
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
ת"ר ונסכו רביעית ההין יין וגו' ילמד של שחרית משל ערבית נסוך היין דההוא קרא בשל ערבית כתיב שנאמר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ואחר כך כתיב ונסכו רביעית ההין וגו' כלומר כל מה שכתוב בפרשה אחר זה בתמיד של בין הערבים הוא דכתיב ורבי סבר כיון דכתב ונסכו רביעית ההין…
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא ורבנן מאי אחד מיוחד שבעדרו. מבואר דהא דאמרי' מגילה (כח) אם נאמר כבש למה נאמר אחד כו' הכוונה על לכבש האחד וכ"כ הת"י כאן. ודברי רש"י שם ותוס' בזבחים (יא ב) בהג"ה ד"ה אחד (ואחריהם נמשכו הביאור בפ' תצוה ורוו"ה במחזור בפי' להפטרת יום א' דר"ה) צ"ע:
- תוספות רי"ד על יומא Tosafot Rid on Yoma
אביי אומר אפי' תימא הגיע לצירוף דבר שאין מתכוין מותר כמה זו השיטה קשה בעיני חדא דהא לר' יהודא קאמר והא ר' יהודא ס"ל דבר שאינו מתכוין אסור ותו דהו"ל פסיק רשי' ואל ימות בין גבי צירוף בין גבי ערלה ואפי' ר"ש מודה בפסוק רשי' ולא ימות ותו אמאי מקשינן ומי אמר אביי…
- תוספות ישנים על יומא Tosafot Yeshanim on Yoma
אמר קרא לכבש האחד. והיינו קרא דאמרינן בפ' בתרא דמגילה (ד' כח.) אם נאמר כבש למה נאמר אחד מגמגם היה רבי למה כתב אחד יתירא בשביל זה מה יש לחוש אם שתק מאחד והוה קאי אשל ערבית וילמד שחרית מערבית וקצת נ"ל דמשום דדין הוא יותר שילמד ערבית משחרית וגם מצינו שמגלה…