ייטב לב ויקרא תקצד

עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי פרש"י גזרות ותקנות חכמים וסייג לתורה והארכתי בזה במקו"א וז"ש אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו שתעשו משמרת למצותי ועשית"ם אתם קרי בי' אתם כמש"ש במדרש להלן שתעשו בעצמיכם את המצות ההם ע"ז ונתתי גשמיכם בעתם שכר עוה"ז כאמור: והנה אותן גזרות וגדרים שגדרו חכמים מכונים בשם רגלי' לתורה כי הם תמכין דאוריי' והם המעמידים אותן מצות שבתורה כי אלמלא הא לא קיים הא וז"ש דוד חשבתי דרכי ואשיבה רגל"י (הם המשמרת למשמרת) אל עדותיך א' דוד חשבתי מתן שכרן של מצות וכו' והנם על הגדרים והסייגים כנ"ל וז"ש הה"ד ועתה בנים שמעו לי ע"ד נעשה ונשמע שפי' הזוהר נעשה תורה שבכתב ונשמע מדברי סופרי' ואשרי דרכי ישמרו שיעשו משמרת לתורה שע"ז הקב"ה משלם שכרן בעוה"ז תיכף כאמור, וז"ש במד' להלן אם שמרתם את התורה כלו' שעשיתם להתורה משמרת כאלו אתם עשיתם אותם כי הוא בכלל מצותי מלא תסור כאמור: עוד שם במדרש אם זכיתם הריני הופך לכם קללות לברכות ושם להלן תני בשם רשב"י הככר והמקל ירדו מכורכין מן השמים נתבאר יפה בפ' מצורע עי"ש: ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו במסורה רבבה ד', דין, ושנים יניסו רבבה, אחותנו את היי לאלפי רבבה, רבבה כצמח השדה נתתיך: יתבאר עפ"י מ"ש מוזלה"ה לפרש רני עקרה לא ילדה אז"ל דלא ילדה בנים לגיהנם כוותיכו על פי דברי המפורשים דלכך היו אמותינו עקרות משום דלפי הטבע רוב בנים הולכים אחר אחי האם וזה שא' לבן אחותנו את לכך היי לאלפי רבבה שיהיו כמוהו ולכך לא הולידו בטבע רק על פי נס ושוב לא שייך הולכים אחר אחי האם וז"ש רני עקר"ה לא ילדה בנים לגיהנם כוותיכו דייקא עכ"ד. וזאת תורת המסורה שא' ומאה מכם רבבה ירדופו ושמא תאמר איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה וכ"כ תקשה איך מאה רבבה ירדופו עז"א תדע שכל ענין ישראל הוא למעלה מהטבע כי הלא לבן א' אחותנו את (לכך) היי לאלפי רבבה שסבור הי' שיהיו כמוהו כמו שהוא עפ"י הטבע ועכ"ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים קשוטי מצות ומעשים טובים היינו שהיו צדיקים וע"כ היינו משום שהי' לידתם שלא עפ"י הטבע א"כ על העמוסים מבטן למעלה מהטבע אין להפליא אם מאה מהם רבבה ירדופו: עוד ביאור על המסורה הנ"ל עפ"י מ"ש רש"י וכי כך הוא החשבון והלא הול"ל ומאה חכם שני אלפים ירדופו אלא אינן דומין מועטין העושים את התורה למרובין כו' והטעם פשוט ע"ד משל כשאדם יחיד עושה כתר ועטרה למלך אינו עושה רק ממין שיש לו אבל רבים העושים זה יש לו כסף ולזה זהב ולזה אבנים טובות ומרגליות ולזה תכשיט יקר ומכל אלו בצירוף כשעושין כתר הוא כלול מכמה מיני תכשיטין כליל תפארת בראשו של מלך והנמשל מובן כשאדם יחיד עובד לבדו עושה כתר לממ"ה יתב' רק ממדרגתו ובחינתו אבל רבים זה עובד מיראה וזה מאהבה וזה יש לו מדה זו לטובה וזה מדה אחרת לטובה וכשעושין מזה כתר נעשה תכשיט כלול מכמה תכשיטין וז"ש רבבה כצמח השדה נתתיך שכל אחד נצחת לבדו כדכתיב ותוצא הארץ דשא וגו' למינהו עי"ש ברש"י ובגמרא חולין דף ס' עכ"ז ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים היינו בעדי הכלול מכמה עדיים ועל זה א' חז"ל א"ת עדי עדיים אלא עדרים עדרים שהם מתפללים יחד עדרים עדרים אז נעשה תכשיט מכל מיני תכשיטין וז"ש אחר זה ואראך והנה עתך עת דודים שיש לכם אהבה ורעות ודודים ולכך ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך כי חבור עצבים אפרים הנח לו כידוע, וזה עצמו הטעם כי ומאה מכם רבבה ירדופו ע"ד המדרש תנחומא פ' נצבים משל לאגודה של קנים כו' עי"ש, והנה מאה מכם הם בלב א' ואגודה של קנים יחד ע"ד שפרש"י בפ' ויגש דלכך ביעקב אף שהיו שבעים הכתוב קורא אותן נפ"ש לשון יחיד ולכן מתגברים על רבבה כי הם מעלמא דפרודא יתפרדו כל פועלי און וכדכתיב גבי עשו נפשות ביתו אף שהיו רק שש נפשות כמבואר שם ברש"י לכן ונפלו איביכם לפניכם וגו' וזה ענין המסורה דקא' ומאה מכם רבבה ירדופו וע"ז תקשה ושנים יניסו (ר"ל שראוי לומר שני אלפים ירדופו והוא א') רבבה וכן על זה רומז הכתוב את היי לאלפי רבבה ר"ל במקום שראוי לומר שני אלפים תרדוף רבבה והוא קושיית רש"י וע"ז א' הטעם כי רבבה כצמח השדה וגו' ותבאי בעדי עדיים תכשיט הכלול מכל תכשיטין היינו שעושים את התורה ברבים כפי' רש"י לכך ומאה מכם רבבה ירדופו ה' יטע בלבנו שלום אכי"ר: א"י רבבה כצמח השדה נתתיך וגו' עפ"י מה שפירשתי למעלה בפ' תזריע ה' רעי וגו' בנאות דשא ירביני