ייטב לב ויקרא תקצ

בגין דאת דא הוה טאס על רישי' דאדם בשעתא דכתיב ותקח מפריו מ' פריו והוה מחכא ו"ת בזמנא דכתי' ו"תאכל ו"תתן ו"תפקתנה כדין אתבני מו"ת על עלמא פינחס הוה חמא לי' לאת מ' פתוחה חלי' דמא אמר הא ודאי סימנא דמלאך המות מיד חטף לה לגבי' ואתעביד רמ"ת עכ"ד, ומבואר בס' זרע קודש פרשת וארא שזה סוד הנאמר בוכרות עמו הברית ד"פ ו"ת ו"תקם את דבריך ו"תרא ו"תתן ו"תעש כי ע"י מ' של מילה נתקן מ' דמות ונפרד ממנו ונשאר ו"ת לטובה עכ"ד: ועפ"י האמור נ"ל לפרש ואת בריתי אקים את יצחק בריתי ירמוז לאות מ' של מילה אקים את יצחק תוקפא דדינא העולה ר"ח ועם מ' אתעביד רמ"ח אותיות רחם כנודע, ולדעתי זה הנאמר לאברהם התהלך לפני והי' תמים פרש"י עכשיו אתה חסר ה' אברים אוסיף לך אות (ה"א) על שמך ויהי' מנין אותיותך רמ"ת כמנין אבריך פי' שע"י מילה המליכו גם על ה' אברים הללו עיי"ש במפורשי', ולדרכנו נאמר כי רצה הקב"ה להקדים הרפואה להמתיק תוקפא דדינא קשי' של יצחק לכן צוה לו ה' מצות מילה שעי"ז יקח רמ"ח בידו והוסיף לו ה"א להיות שמו עולה רמ"ח ולמפרע רחם להפך מדין לאותיות רחם כאמור, והנה כמו שע"י מילה ניתן ה"א אברים ברשותו של אדם כי נכרת ממנו רע בסוד כריתת ער"לה אותיות "רע "לה ונתגלה בחי טוב שנא' ותרא אותו כי טוב ואז"ל שנולד מהול כ"כ ע"י התורה המאור שבה מחזירו למוטב ומסיר ממנו כח הרע כדאי' סופ"ק דקידושין אם פגע בך כו' משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח וכו' וז"ש יששכר (העוסק בתורה) חמ"ר גר"ם שניתוסף לו על מנין גר"ם אבריו שברשותו עוד ה' אברי' שאינן ברשותו וסך הכל חמ"ר והבן: והנה אוסיף תבלין לדבר זה שע"י מ' של מילה נתקן מ' דמות ומצטרפת לטובה כי כתיב וצדקה תציל ממות נ"ל פירוש' בהאיר ובהצטרף אות צ' של צדקה לאותיות מות נעשה ממו"ת מצו"ת וכ"כ אני אומר שע"י ברית מילה שהשומרו ומקיימו נקרא צדיק יסוד עולם כנודע הנה בהצטרף צ' עם מות נעשה מצות וזה סוד שנצטוינו לאכול מצות בצאתנו ממצרים כי ע"י מצות מילה שמלו א"ע סוד צ' נעשה ממות מצות, והנה מילה נקרא חק בסוד וחק בשארו שם, וז"ש אם בחקתי תלכו לקיים מצות מילה הנקרא חק אז ואת מצותי תשמרו לעשות מתיבת מות מצות וזה שנרמז בר"ת "ואת "מצותי "תשמרו אותיות תו"ת שנעשה מהם מצות, ועשיתם אות"ם או"ת-"ם היינו שתעשו ותתקנו אות מ"ם, והנה איתא במד' בשעה שא' ישראל נעשה ונשמע קרא הקב"ה למלאך המות ואמר לו אין לך רשות ליגע בהן לפי שהן בני נמצינו למדין שכשיש לישראל תואר בנים אין לו למלאך המות רשות ליגע בהן וז"ש בר"ה שבריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות היום יעמיד במשפט וכו' אם כבנים ואין לו רשות ליגע בבנים אם כעבדים והבן: עוד נקדים מקרא מפורש מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טו"ב דייקא לשמור בריתו ולא להוציא ז' לבטלה הנקרא ר"ע עז"א נצור לשונך מר"ע וכו' כי ברית הלשון מכוון נגד ברית המעור ושם בס' זרע קודש מבואר שאותיות מלה לשון דבור (כמ"ש כי אין מלה בלשוני) וכמו שמותרות ברית המעור נקרא ערלה כן המותר של דבור עיי"ש ואם שומר אות מ' של מלה בלשונו מתקן אות ת' דמות, וז"ש שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו ועי"ז זז מות ממנו וימצא חיים, וז"ש המד' הה"ד ועתה בנים אם תרצו להיות לכם תואר בנים שלא יהי' למלאך המות רשות ליגע בכם שמעו לי וגו' שמעו מוסר וחכמו וגו' אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי הן דלתות ופתחים של הפה ושל הברית (כדכתי' שמור פתחי פיך וכתיב ופסח ה' על הפתח ואיתא בזוהר דא פתחא דגופא) והיינו מזוז"ת אותיות ז"ז מו"ת ועי"ז כי מצאי מצא חיים והבן: אם בחקתי תלכו מד' תנחומא זש"ה אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקיו עשית ולא יעבר עיי"ש דבריו נ"ל לפרש עפימ"ש בספרי ייט"פ בפ' החדש על המד' בפסו' החדש הזה לכם הה"ד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אלו קידושי החדשים שיש בהם חקים ומשפטים חקים אלו המועדים שנא' כי חק לישראל הוא שתלוי' בהן המשפטים כו' וזה דוחק דגם או"ה שאין מונין ללבנה דנין עפ"י זמן שבשטר ועי' יפ"ת אבל י"ל עפימ"ש המד' לעיל החדש הזה לכם א' מלאכי השרת לפני הקב"ה אימתי אתה עושה את המועדות א"ל אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין כו' עיי"ש נמצא משפטי התורה דהיינו מצות שביתת יו"ט וחמץ ומצה ותענית יוהכ"פ וסוכה ונטילת לולב