ייטב לב ויקרא תקפט

אם לא יועיל להם למלא שאלתם אומרים שזה כבודו להיות ירא ומתקלס והוא מליצה עכ"ד ועמ"ש התוס' שם רפ"ק דר"ה וביתר ביאור פ"ק דפסחים דף ח' דהא דתנן אל תהי' כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבא לו הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט כו' אבל מי שאינו תוהא ומתחרט הרי זה צדיק גמור עכ"ד, וזה עצמו שא' יעקב שלא נחשוד אותו חלילה לעובד עמל"פ ואם לא תבא מה שהוא מצפה לא יקיים נדרו לכן פי' ואמר אם יהי' אלקים עמדי ושמרני וגו' ונתן לי לחם וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלקים האי וא"ו של והי' מחלקת במקום או כלו' בין אם יהי' עמדי ושמרני וגו' או שיהי' הוי' (רחמים) לי לאלקים למדה"ד שיתנהג עמי במדה"ד בין כך או כך כיון שאשיב אל בית אבי אז והאבן הזאת גו' וז"ש המד' לתרץ קושי' הנ"ל הביא פלוגתא אי השיבו על הפרנסה עד שלזה הביא הפסוק ולא ראיתי צדיק נעזב וגו' ופי' אעפ"י שזרעו מבקש לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה כלו' שאינו קורא תגר וכיון שכן יפה א' יעקב אם יהי' וגו' כדת של תורה ואני אוסיף תבלין שזה עצמו א' יעקב אם יהי' אלקי' עמדי וגו' כמש"ל: והנה הטעם שישראל אינו קורא תגר ונכרי קורא תגר הוא ע"ד דכתיב ומי גוי גדול אשר לו חקי' ומשפטים צדיקים וגו' כלו' שישראל שומרים החקים הצודקים בעיניהם הגם שהם עלומי טעם ובלי נשמע ומושג לשכל האנושי עכ"ז מאמינים שיש בזה טעם כמוס וחתום באוצרותיו ית' ומפני זה עצמו אפי' לא יבא לו גמולו מאמין שיש בזה טעם כמוס למרק עונותיו וכדומה אבל או"ה שמונים ומצערים ישראל על החקים לומר מה טעם יש בזה כפרש"י ר"פ חקת כי הם אינם מאמיני' במה שאינו מושג לשכל אנושי ע"כ אם לא בא גמולם הם קוראים תגר וז"ש כאן אם בחקתי תלכו פי' כמ"ש רמב"ן עה"פ אם יהי' אלקים עמדי שאין זה ע"ד ספק אבל בכל העתיד יאמר כן כמו עד אשר אם עשיתי, כ"כ יאמר כאן אם יבא העת שתטו אשוריכם ללכת בדרך חקותי להאמין במה שאינו מושג בשכל שיש בו טעם וממילא לא תקראו תגר אם לא יבא הגמול ואת מצותי תשמרו וגו' אז אני אומר לכם ונתתי גשמיכם וגו' כי מי שאינו תוהא על הראשונות הותר לו בשביל שכר כאמור ועמ"ש בזה ר"פ ראה אות ז': עוד יש לתרץ מה שא' אה בחקתי תלכו וגו' ונתתי איך הותר עמל"פ והוא עפימ"ש מוזלה"ה על דברי הגמ' הנ"ל כאן בישראל רשאי לומר בשביל שיחי' בני או בשביל שכר שזה עצמו רצון הבורא ב"ה להטיב לישראל ומה"ט קיי"ל שכר מצוה (הוא עצמו) מצוה שבזה עושה ג"כ נ"ר להבורא ית' שרוצה להטיב א"כ מה שאומ' בשביל שיחי' בני או בשביל שכר אינו להנאתו כ"א להשלים רצונו ית' משא"כ באו"ה אינו נ"ר לפניו להטיב לו והוא אומר כך רק להנאתו ע"כ לאו מעליותא הוא עכ"ד ובזה אמרתי דמתורץ קושי' התוס' מהא דאל תהי' כעבדים המשמשים את הרב עמל"פ דהתם מיירי בעושה ע"מ לקבל היינו להנאת עצמו אבל אם עושה ועובד בשביל שיתן ה' הטוב שמזה יש לו נ"ר שפיר דמי שזה עצמו עבודה לשמים [ועמ"ש בזה סו"פ קדושים] וז"ש כאן אם בחקתי תלכו וגו' ונתתי דייקא לא א' ותקבלו גשמיכם שע"מ לקבל לאו שפיר למעבד הכי דהרי זה להנאת עצמו כ"א ע"מ שאתן שזה לי נ"ר ובכלל עבוד' הוא וז"ש המד' עה"פ ואשרי דרכי ישמרו אשרי ואשריכ' אם תקיימו התנאים ותשמרו תורתי כלו' מפני שאז אתן לכם גמולכם שזה לי ולכם נ"ר שנא' אם בחקתי תלכו וגו' ונתתי דייקא ואין זה ע"מ לקבל כ"א ע"מ שאתן כי באלה חפצתי דזה עבודה הוא כאמור וזה פי' יקר ונעים: אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם מד' הה"ד (משלי ח') ועתה בנים שמעו לי וגו' גם לפרש המשך הפסוקים שלאחר זה שמעו מוסר וחכמו וגו' אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתתי יום יום לשמור מזוזת פתחי כי מצאי מצא חיים וגו' גם להבין אומרו דלתתי פתחי לשון רבים גם אומרו מזוזת דלכאורה שפת יתר הוא: וכל אלה באחת יבוארו עפ"י דברי הזוהר פנחס דף רל"ו ורל"ז ת"ח פנחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק פנחס רזא דיצחק (כלו' פינחס מלא יו"ד עולה ר"ח מנין יצחק) וירא פנחס חמא מ' סימנא דמות דהוה טאס ברקיעא דבעי לאתבנאה באת וא"ו ואת תי"ו כדין נטל ההוא את מ' וחבר לי' בהדי' בגין דכד קני בלבי' פינחס אתלבש ביצחק ואסתלק למהוי בחושבנא ר"ח והכי סליק יצחק וכיון דאתחבר מ' בהדי ר"ח אתעביד רמ"ח הה"ד ויקח רמ"ח בידו בגין דאת מ' הוה סימנא קדמאה לאדם הראשון למבני מות על עלמא