ייטב לב ויקרא תקפח

שהמלאך א' בשביל עצמו עתה ידעתי שהוא לא ידע מקודם עיי"ש בנזה"ק, וחלילה לעכב מזונותיו של אדם מחמת קטרוג עד אחר נסיון כי הרי אנו מבקשי' בכל יום אל תביאנו לידי נסיון ובלעדי נסיון אפי' אם הוא בגדר ספק קמי פמלי' של מעלה אין להוציא מזונות מספיקא אבל העצה לזה ע"ד שא' בב"מ פ"ק דף י"ב לענין פועל עשיר דקיי"ל כר"י דאמר ילקט בנו אחריו דמפני תקנת עניים עשו שאינו זוכה כזוכה ואם יש כת זה לחכמים כש"כ להבורא ית' שבידו במאמר פיו לעשו' לאדם שאינו זוכה כזוכה והן הדברים הנקני' באמירתו ית' שדבורו הוא עצמו קנין וכיון שכבר זכה בו תו אין להוציא מידו מספק ובזה נשתק מדה"ד וז"ש הנני ממטיר לכ"ם לחם מן השמים שלכם הוא שכבר זכיתם בו אלא שהוא בפקדון בידו ית' וברשותכם הוא ע"כ ויצא העם ולקט"ו וגו' למען אנסנו הילך בתורתי אם לא כלו' אם כי מכח שוה"ד הי' צריך שאנסנו הילך וגו' להראות טובו להמסטינים אבל אחר שנתתיו לכם מכבר אין כאן קטרוג עפ"י שוה"ד דמספיקא לא מפקינן ממי שמוחזק בו ועד"ז א' כאן אם בתקת"י תלכו כלו' אפי' אם הוא בגדר ספק לפני פמלי' של מעלה שא"י מחשבות שבלב ונתת"י גשמיכ"ם וגו' כבר נתתי ושלכם הוא ובכה"ג הכל מודים דאין להוציא מספיקא ואפשר דמשו"ה קיי"ל בב"ב פ"ק ד' ט' אין בודקין למזונות וכ"ה ביו"ד סי' רנ"א מי שבא ואמר האכילני אין בודקין אחריו אם הוא רמאי אלא מאכילין אותו מיד דמפני תקנת העניים עשו את העני שאינו זוכה כאלו כבר זכה בחלקו שביד בעה"ב וכנתן בידו דמי ומספיקא אין להוציא מידו ע"כ מחויב ליתן לו, ולדעתי זה שא' התורה השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך וגו' ורעה עינך באחיך האביון (כלו' שתראה אותו האביון בעין רעה לחשוד אותו בספק רמאי) ולא תתן לו וגו' לזה א' תורה נתון תתן לו וגו' כלו' שמה שתתן לו הוא כבר נתון לו ע"כ אין בודקין אחריו כי בגלל הדבר הזה יברכך הוי' אלקיך בין בתה"ד ובין במדהר"ת לבלי לבדוק אחריך כי במדה שאדם מודד מודדין לו ובזה הונח לנו דברי המד' אם בחקתי תלכי אר"א מלך בשר ודם גוזר גזרה אם רצה מקיימה וא"ל מקיימה ע"י אחרים אבל הקב"ה גוזר גזרה והוא מקיימה תחלה עכ"ד ומה בעי המד' בזה אי משום דכתי' בחקת"י הלא כ"כ כתיב וישמר משמרתי מצותי חקותי ופירושו מה שצויתי והיפ"ת עמד על זה ונלחץ אלא הוא אשר דברנו שא' אם בחקתי תלכו וגו' שאפי' אם הוא בגדר ספק למלאכי השרת ונתתי גשמיכם כמ"ש והוא מכח הדין דאין בודקין למזונות מטעם דהוי כאלו ניתן עז"א שהקב"ה גוזר והוא עצמו מקיים חקת התורה וזה פי' יקר ונעים והארכתי בזה בספרי ייטב פנים במאמר אבני זכרון עיי"ש,: מדרש אם בחקתי תלכו הה"ד ועתה בנים שמעו לי וגו' מדבר ביעקב דכתיב בי' וידר יעקב וגו' רבנן א' על הפרנסה לא השיבו ור"א א' אף על הפרנסה השיבו דכתי' כי לא אעזבך ואין לשון עזיבה אלא פרנסה דכתי' ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ד"א אעפ"י שזרעו מבקש לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה כו' ואף לבניו א' כן שנא' ועתה בנים (פי' היפ"ת בנים של יעקב) שמעו לי ואשרי דרני ישמרו אשרי ואשריכ' לכשתקיימו כל התנאי' הללו שהתניתי עמכם שנאמר אם בחקתי תלכו ע"כ, והוא משולל הבנה וצריך ביאור: והנ"ל בזה דקשה לי' (א) למה פרט וא' אם בחקתי וגי' ואת מצותי תשמרו הא החקים הם בכלל המצות שבהן נכלל עדות וחקים ומשפטים, (ב) בחקים א' תלכו וגבי מצו' א' תשמרו וגו' (ג) איך הותר לעבוד ע"מ לקבל פרס הא איתא במשנה אל תהי' כעבדים המשמשי' את הרב עמל"פ לזה א' המד' ועתה בנים וגו' מדבר ביעקב, דכתי' בי' וידר יעקב וגו' אם יהי' אלקים עמדי ושמרני וגו' ונתן לי לחם וגו' והי' ה' לי לאלקים והאבן הזאת וגו' פרש"י כך תפרש וא"ו של והאבן אם יעשה לי את אלה גם אני אעשה זאת והאבן הזאת כו' דג"כ קשה איך הי' יעקב בנדר זה עובד עמל"פ וכבר עמד על שאלה זו מהר"י אברבנאל, ולתרץ זה צ"ל עפ"י הגמ' פ"ק דר"ה שא' כורש החמין שא' ובני תורין ודכרין וגו' די להון מהקרבין וגו' ומצלין לחיי מלכא ובנוהי ופריך והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור ומשני כאן בישראל פרש"י שלבו לשמי' ואם מריעין לו בחייו אינו קורא תגר אלא תולה היסורים בעונו וכאן באומות פרש"י נכרי אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר ושמעתי מאבא מארי הגאון הצדיק מוה' אלעזר ניסן זצלה"ה שבזה פי' הפסוק ההימיר גוי אלקים והמה לא אלקים ועמי המיר כבודו בלא יועיל ואיתא במד' פסוק זה מיכאל שר של ישראל אמרו והוא פלאי אבל ה"פ ההימיר גוי אלקים והמה לא אלקים פי' בזמן שאין רואין בעיניהם שיש בו כח למלא שאלתם אבל עמי המיר כבודו בלא יועיל שאפי'