ייטב לב ויקרא תקעג

עפי"מ שפי' בעל פנים יפות הללו את ה' מן השמי' וגו' כי הוא צוה ונבראו כלו' שהם עושים רצון קונם ונוח להם שנבראו משא"כ התחתונים בארץ נמ"נו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ר"ל נמנו המצות ל"ת נגד הת"ע וגמרו נוח וכו' שלא נברא כי מעותד לחטוא בא' תשס"ה ל"ת שהן רבים מהעשה אבל הללו את ה' מן הארץ וגו' הודו על אר"ץ ושמים בעת וירם קרן לעמו כי אז תמלא הארץ דעה ורות הטומאה יעבור מן הארץ עכ"ד וז"ש רנו שמים כי עשה [אותם] ה' וגו' (ונבראו) פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו [אפי' שאינו עושה פירות בזמן) כי גאל ה' יעקב ובישראל יתפאר ויהי' נות להם שנבראו: וז"ש כאן ולקחתם לכם ביום הראשון לחשבון עונות כי אז זדונות נעשו כזכיות זש"ה יעלוז שדי זה העולם וגו' וכל אשר בו אלו הבריות אז ירננו כל עצי יער אפי' שאינן עושי' פירות לרמז על בני אדם שאין להם תורה ומצות כ"א חטאים ופשעים, לפני ה' כי בא כבר בר"ה ויוהכ"פ לשפוט הארץ ועשו תשובה מיראה מה לעשות ר"ל מה התכלית המכוון לעשות מזה על ז"א עתה ישפוט תבל בצדק ועמי' במישרי' שנעשה מזדונות ושגגות צדק ומישרים זכיות ונוח להם שנבראו והבן: במדרש בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון כו' כי נ"ל לפי קט שכלי בטעם מצות ישיבת סוכה ולקיחת ד' מינים שבלולב עפ"י שפירשתי כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' ע"ד דכתיב בזוהר בשלח וז"ל בשעתא דשרו ישראל על ימא חמו לכמה חיילין ומשריין מעילא ותתא וכלהו בכנופי' עלייהו כו' כדין כתיב ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי כו' בעתיקא תלי' כלא בי' שעתא אתגלי עתיקא קדישא ואשתכח רעוא בכלהו עלמין עלאין כו' ומתרץ רבינו בעט"צ בשם הרב הק' מקעשנוב ע"ד אומרם לא בסבי טעמא כי בז"א או בנוקבא מתנהג עפ"י טעם לזכות או להפכו אבל בסבא הוא עתיק תלוי הכל ברצונו ית' ואצ"ל שום טעם עכ"ד עיי"ש וכננס ע"ג ענק אען ואומר: עפ"י המבואר בע"ח בשער עגולים ויושר היכל א"ק וז"ל לעניננו דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים הי' אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא הי' שום מקום פנוי כו' וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל כו' והנה אז צמצם א"ס את עצמו (כביכול) בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש כו' נתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני כו' ומבואר כי מפני זה נקרא ית' מקומו של עולם היינו שהעולמות עומדים באותו הרשימו הנקרא טהירו עלאה עי' שערי ג"ע ודקדק לומר כשעלה ברצונו הפשוט כי הוא רצון הפשוט ואין טעם ברצון לענין מה צריך העולמות אולם כך עלה ברצונו ית' כמבואר בספרים הקדושים וידוע כי הצמצום הוא בחי' דין אבל הי' זה למען לגלות חסדו ית' כדכתיב עולם חסד יבנה וא"כ שורש הדין הוא להראות חסד וזה ענין המתקת הדין בשורשו כידוע וכמו שמבואר בספרים והנה בחי' צמצום הנ"ל יכונה עתיק ע"ד ויעתק צור ממקומו הבן זה, ואז נתגלה שורש רצון הפשוט בטרם היות שום מציאות בעולם ולא שום אות, אח"כ התחיל והמשיך קו אחת עגול בחי' כתר ונתגלה קוצ' של יו"ד, אח"כ בחי' תכמה ונתגלה יו"ד, אח"כ בינה ונתגלה ה"א, אח"כ בחי' ז"א ונוקב' ונתגלה בחי' ו"ה שם הוי' ב"ה כמבואר כל זה שם היטב הדק: וז"ש כי ביום הזה יכפר (וכ' בסידור, עתיק) עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני הוי' ר"ל באות' הבחינה טרם נתגלו לפועל אותיות הוי' היינו בחי' עתיק רצון הפשוט תטהרו בחי' טהירו עלאה והבן, ועל דרך זה פירשתי לגוזר ים סוף לגזרים כל"ח והעביר ישראל בתוכו כי אז הי' קטרוג גדול עד שנתגלה בחי' עתיק היינו בחי' רצון הפשוט בלי טעם אות' בחי' שנעתק כביכול מאמצע שלימותו לבחי' צדדים שכך עלה ברצונו ית' להראות חסדו וטובו ובאותו בחי' העביר ישראל בתו"כו כלו' באמצעיתו ממש באותו טהירו הנקרא רצון הפשוט והבן ולכן אחר יוהכ"פ שמכפר בחי' עתיק ע"ד האמור צוה אותנו לישב בסוכה בחי' אור מקיף כי סוכה קדוש ועצי הסוכה מוקצה מדאוריי' וכולה שמותיו ית' ויתעלה ארבע רוחותי' ומעלה ומטה והאדם הנכנס בה כולו מקיף בתוך אור קדושתו ית"ש וזכרו לנצח והיא מרמזת שמעביר ישראל בתוכו ממש באותו טהירו הנזכר וזהו ג"כ ענין לקיחת ד' מינים שבלולב המרמזי' לשם הוי' ית' כידוע ומבואר בכתבי האריז"ל ובב"י לומר שזה מרמז על הבחינה שקודם בריאת העול' שלא הי' בהתגלי' בפועל בחי' אותיות וביאור הדבר הזה עפי"מ שא' בראשית נמי מאמר הוא והקשו למה לא נאמר ויאמר והסביר הרב הק' מהד"בע"ר זצוק"ל כי מאמר לא יצויר כ"א באותיות וע"כ באינך תשע נא' ויאמר משא"כ בבריא' ראשונה נאמר בראשית ברא אלקים א"ת היינו האותיות