ייטב לב ויקרא תקעב

ופגמים שעשה בנפשו וכמ"ש מוזלה"ה בפ' אחרי על מאמרם הלבין הי' שמחים וע"כ א' אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות והיינו לנקות ולזכך הנפש כי בכל מצוה מקדש את עצמו ולזה צוה אותנו השי"ת מצות אלו של ד' מינים אבל של כל יחיד לבדו אין זה מאומה נגד החטאים רק בצירוף כולם עול' לדבר מסוים ולזה צוה לאגוד יחד כאיש אחד: וז"ש ולקחתם לכם וגו' הה"ד פנה אל תפל"ת הערע"ר ר"ל המתפלל ביחידי פונה ה' לראות מהותו ואיכותו אם הוא מועיל נגד רוב פשעיו אבל ולא בזה את תפלת"ם של רבים דייקא וכפירוש הזוהר פ' ויחי ולכך יאגדו אלו עם אלו והנה קודם שנותנים מצות לפרעון רק מבקשים למחול אין כאן מקום לחשבון אבל עתה שנותני' אלו המצות לפרעון נגד החטאים זה מול זה אז הוא ראשון לחשבון עונות שיש מקום לחשוב כמה נפרע והבן: א"י הטעם יאגדו אלו עם אלו כו' עפימ"ש בספר קול יעקב הנ"ל עוד פי' על נחפשה דרכינו כו' עפ"י הפ' אל תיראי תולעת יעקב ואחז"ל כמו התולעת שאין כחה אלא בפה, ויש להבין הענין שלכך המשיל' דוקא לתולעת לומר כמו התולעת בהיותה יחידי אינה כלום כ"א בהתאסף יחד חמרים חמרים אז אין ערוך לגבורתם כ"כ אין לנו כח כ"א בהתאסף יחד שבטי ישראל ואם כי אנחנו מפוזרים בכל פנה בקצוי הארץ ומי המאסף אותנו אבל לא בקרבות הגופות תלוי כ"א בקירוב הלבבות היינו שנשים כל מגמתנו אל מטרה אחת לכונן לבבנו אל בקשה כללית הנוגעת לכולנו יחד כמאמר הנביא (ירמי' נו"ן) בימי' ההמה וגו' יבואו בנ"י המה ובני יהוד' יחדו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלקיהם יבקשו ציון ישאלו וגו' וזהו מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו חסרונותיו של עצמו וא"כ אנו מפוזרים ומפורדים בענין בקשתנו ע"כ רחקה הישועה נחפשה דרכינו וגו' נשא לבבנו וגו' אל אל בשמים בקשה כללית הנוגע לרבים עיי"ש: וע"ד שפי' בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס ר"ל שיתפללו כולם כאחד על הנוגע לכלל לא על מה שנוגע לכל א' לעצמו וע"ד ששמעתי מאאזלה"ה שקבל מרבותיו עד מפי אליהו ז"ל שפיר' הא דאיתא בסנהדרין צ"ג אין ב"ד בא עד שתכלה פרו"טה מן הכיס ר"ל הפרטיות מן הכיס והיינו יאגדו אלו עם אלו להתפלל כאיש אחד בלב אחד על הנוגע לכבוד שמים ולכבוד ישראל שתגלה ותראה מלכותו עלינו בב"א, וז"ש המד' הה"ד פנה אל תפלת הערע"ר כלו' פונה ה' לראות מהותו ואיכות של האיש אם הוא כדאי שתקובל תפלתו אם מתפלל לצורך עצמו בלבד ולא בזה את תפלת"ם כלו' תפלה כללית לצורך הרבים: עוד יתבאר המד' הה"ד פנה אל תפלת הערער כי גלוי לכל מה שפי' הגאה"ק בס' קדושת לוי המד' ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות כי בר"ה ויוהכ"פ הוא תשובה מיראה מאימת הדין וזדונות נעשו כשגגות אבל בזמן שמחתנו הוא תשובה מאהבה וזדונות נעש' כזכיות ע"כ יאמר בואו חשבון עכ"ד: והנה מוזלה"ה פי' הפסו' כ"א עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם (הוא השר של ישראל הנקר' בין אלקיכם כדכתיב לא ישא לפשעכ"ם) וחטאותיכם שוגג הסתירו פני מכם ואתם צריכים להיות רק תחת השר שלכם ע"כ, וא"כ בעשותנו תשובה מאהבה אין כאן חטא שוגג] אז ושמחת לפני ה' אלקיכ' בלא שום מסך המבדיל וע"כ נצטונו ליקח ארבעה מינים אלו שאין שר מושל עליהם כמבואר במפו' להורות על זה שאמרנו: ואמנם לאו כל מוחא סביל דא לעשות תשובה מאהבה כראוי אך כבר הורה הזקן מוזלה"ה כי בצבור אפי' עושים רק תשובה מיראה אז מכפר להם השגגה והיינו ונסלח לכל עדת ב"י וגו' כי לכל העם בשגגה ר"ל אפי' בעשותם תשובה רק מיראה וזדון נעשה כשגגה יסלח להם עכ"ד, וז"ש יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהוד' ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר הוא השוגג: וז"ש ולקחתם וגו' למען יאגדו אלו עם אלו ויאספו יחד ואז יעבור זדון ושגגה ושמחתם לפני ה' וגו' ועל זה אמר הטעם זש"ה פנה אל תפלת הערע"ר אם הוא מיראה ולא בזה את תפלתם של רבים כפי' הזוהר אפי' מיראה תכתב זאת וגו' כמו שפי' המד' ועם נברא (מחדש בלי שום חטא) יהלל וגו' והבן, ועפי"ז יתבאר המד' ד"א ולקחתם לכם ביום הראשון הה"ד יעלו שדי זה העולם וכל אשר בו אלו הבריות כו' אז ירננו כל עצי יער אלו אילנות שאין עושים פירות לפני ה' כי בא בר"ה ויוהכ"פ לשפוט הארץ מה לעשות ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים והוא צריך ביאור, ולדרכנו יבואר