ייטב לב ויקרא תקע

ליחד הדודים פנים בפנים ואז ממילא יהי' השגחתו גלוי' למעלה מטבע ומזל בחי' פב"פ וזה עיקר בקשתנו ביום הקדוש הזה שתגלה ותראה מלכותו עלינו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה כן יהי רצון במהרה בימינו (ואת העודף אמירה נעימה כתובה בס' ייט"פ במאמר אבני זכרון): ולקחתם לכם וגו' במד' ראב"כ פתח קחו מוסרי ואל כסף ופי' היפ"ת דהמד' מפרש ולקחתם לכם להנאתכם דבזכות מצו' זו יזכו לעושר כדאי' להלן משכר לקיחה אתה למד שכר לולב ולזה פתח קחו מוסרי ואל תצטרכו ליקח כסף ויש להבין מדוע יכונה מצוה זו מוסרי גם מפני מה לא א' מפורש בקרא ואל תקחו כסף: אבל יובן עפימ"ש במד' להלן לולב דומה לשדרה הדם לעין ערבה לשפתים אתרוג ללב והן שקולין כנגד כל הגוף ופי' היפ"ת להיות זכות אדם וחיבתו תלוי במעשה ודבור ומחשבה המעשה בהתנענע עצמות האדם כנגד זה גם השדרה רוב חיבור העצמות והפה כלי הדבור והלב כלי המחשבה וכבר א' העין רואה כו' לכך שם בכללם העין: ובעמדי במקהלות ליל הו"ר אמרתי שיש עוד דברים בגו לרמז לתקן מה שפגם באות ב"ק כללא דכולהו שייפין והתחלתו ע"י עי"ן רואה ול"ב חומד ובעו"ה כלי המעשה גומרין ע"י היוצא ממוח אדם דרך חוט השדר"ה וג"כ צריך לתקן מה שפגם בברית הלשון (דכחדא אזלין) ופרץ החומה הם השפתים ששם לו השי"ת לשמור פיו ולשונו מלדבר דברים בטלים ואצ"ל דבורים האסורים ע"ד שפי' הבל"ע מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת כלו' כאלו נדרת אותם נדבה לה' אלהיך לבלי להשתמש בהם כ"א להודות ולהלל, עוד זאת ישים האדם אל לבו בעת נטילת ד' מינים שהם כנגד ארבעה אותיות שם המיוחד לתקן מה שפגם בשמו ית' ואל זה רמז הכתוב (ירמי' ל"א) הציבי לך צינים הם הד' מינים שהם סימנים לד' אותיות הוי' ולראשי אברים הנ"ל שמי לך תמרורים הוא הלולב כפות תמרים שעליו מברכין עי"ז שתי לבך למסלה דרך הלכת קרי וכתיב הלכתי ביו"ד לרמז כי הפוגם באב"ק אפי' רק במחשבה מינד היו"ד חוץ למקומה ובזה פי' התבו"ש נד"י ספרתה אתה נ"ד יו"ד ספרתה ע"כ שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך כי המוריד דמעות הקב"ה סופרן וכו' ומה מאוד דמוע תדמע עיני פלגי מים מאין תפוגות להיות מוחה חטאת נעורי ופשעי מים הזדונים ואם לא עכשיו אימתי היום קצר והמלאכה מרובה: עוד נתכוון הלכתי ביו"ד ע"ד שכתב בספר תומר דבורה כי הקב"ה מלך עלוב כי אין רגע שלא יהי' האדם ניזון ומקוים מכח שפע העליון ית' והוא באותו כח ושפע חוטא נגדו ית' וז"ש לא תעשון אתי דייקא אלהי כסף כי א"א לאדם לעשות שום דבר בלעדי וזה שתי לבך למסלה דרך הלכתי עמך אם לטובה או להיפך ע"כ שובי בתולת ישראל על מה שעשית בימי הנעורים הנקראים בתולת ישראל שבו אל "עריך אל"ה ר"ת "אתרוג "לולב "הדס עין של "עריך רומז על "ערבה וזאת תורת המסורה שתי אותותי אל"ה בקרבו הם הד' מינים הרומז לאותיות השם ולאברים הנ"ל למען שתי לבך למסלה וגו' אז שיתי כליל (כ"ף הזמני כליל הידוע הוא ליל הו"ר) צלך להחזיר לך הצל אם חסר כמו שפי' הרמב"ן סר צלם כי בליל החותם לא יהי' צל לראש האנוש אשר ימות בשנה ההוא, או צלך הוא הצלם אלהים כמבואר בזוהר וזה היום גמר מצו' ד' מינים וסיומם במצות ערבה כי יום השביעי בחי' מלכות פה צריך לתקן הדבור שיהי' קדוש לה' ולא יעשה דבריו חולין כ"א תוכו רצוף מילי דשמי' ע"ד שפירשו ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד אמירה בעלמא: וז"ש הנביא קול קורא במדב"ר (בדבור) פנו דרך ה' כמו שפי' באוה"מ ואני מוסיף לפרש ישרו בערבה ע"י מצות ערבה הרומז לשפתים מסל"ה לאלהינו כל גיא ינשא וגו' ירמוז למ"ש מוזלה"ה לפרש המסורה שכ' ג"פ גרונם קבר פתוח גרונם רוממות אל בגרונם, לא יהגו בגרונם, עפ"י מה שכתב האלשי"ך שלכך א' אדני שפתי תפתח קודם התפלה כי תפול עליו אימה ופחד לדבר דבר בפני השכינה ולזה צריך לבקש אד' שפתי תפתח וז"ש קבר פתוח גרונם לדבר דברים בטלים ואסורים, ובעת רוממות אל בגרונם, לא יהגו בגרונם עד אשר יבקשו אד' שפתי תפתח עכ"ד: והנה כל היום עד מהרה ירוץ דברו כמו מההר אל העמק ובעת התפלה קשה עליו להניע בשפתיו כמו להעלות מן העמק אל ההר וצריך להיות להיפך וז"ש כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ושפלו וגו' ונגלה כבוד ה' וגו' כי פי ה' דבר כי כל דבור נובע מבחי' מלכות פי ה' והבן: