ייטב לב ויקרא תקסז

בתשרי איך יתקיימו דברי שניהם דכללא הוא אלו ואלו דברי אלקי' חיים: הענין עפי"מ שפירשתי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון וכבר הקשו התוס' הא לתקופות מניסן מנינן הרי דקי"ל בניסן נברא העולם ואיך אומרים זה היום תחלת מעשיך: והנ"ל פירושו דידוע דמלבד מה שדנין העולם להזכירם לחיים וכו' עיקר הדין אם להגאל מגלות המר הזה או להשאר ח"ו עוד בגלות, ואם יהי' שמו וכסאו שלם כדכתיב כי באש ה' נשפט ופי' מוזלה"ה באש הדין כביכול הו"יה נשפט בעצמותו וכדכתיב ויהי היום ודרשו חז"ל דא ר"ה ויבואו בני האלקים להתיצב על הוי' ממש כביכול וזה תחלת המשפט כי אם יגמר הדין להגאל שוב אין מקום לדון על עניני עוה"ז כי בביאת משיח עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכו' ויהי' הכל טוב ע"ד שפירש תוזלה"ה בעת אשר מהר צעה [ירמוז על השי"ת כביכול] להפתח (ממאסר כדכתיב מלך אסור ברהטים אז ממילא) ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו אך אם ת"ו נגמר הדין להשאר בגלות אז דנין על עניני גשמיות עוה"ז: והנה יום ביאת משיח נקרא יום ראשון עפ"י דאיתא במד' אמר וגמ' פ"ק דפסחים בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון כו' עד ומביא לכם ראשון זה משיח שנאמר ראשון לציון הנה הנם ובונה לכם ראשון זה ביהמ"ק דכתי' בי' מרום מראשון מקום מקדשנו וזה אומרו זה היום תחלת מעשיך כלו' של המשפט זכרון ליום ראשון שמזכירין יום ביאת משית וע"ז דנין מתחלה אם בא יבא בשנה הזאת ובל ואחר, ואח"כ אם ח"ו לא נגמר להגאל אז ועל המדינות בו יאמר איזו וכו') והנה זה המשפט הראשון של ביאת המשיח תלוי בנו אם נשיב בתשובה שלימה כי כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה על כן אחינו בנ"י עורו נא התעוררו נא וזכרו ושובו אל ה' וכל אחד ואחד ישים אל לבו לבדוק בחורין ובסדקים במעמקי הלב לפשפש במעשיו הדק היטב ולהתחרט על העבר בחרטה גמורה וסליחה ולבקש מחילה מאת מלך מוחל וסולח ואם נשיב אז ממילא יהיה גמר המשפט בר"ה כי בשנה כזו עתידין להגאל: והנה בפ"ק דמכות א' אין העדים זוממים נהרגים עד שיגמר הדין שהרי נאמר נפש תחת כו' מבואר דלאחר שנגמר הדין הוי כאלו נהרג ממש, ושם דף ה"א ע"א באו שנים ואמרו בחד בשבתא נגמר דינו ובאו ב' ואמרו עמנו הייתם אלא בע"ש נגמר דינו אין אלו נהרגין דבלא"ה גברא קטילא הוא עיי"ש, ואם כך הוא במדת פרעניות ובב"ד של מטה דאפי' לאחר גמר דין אפשר בחזרה כשיבואו עדי הזמה וכדומה ואפ"ה לאחר גמר דין הוי כאלו כבר נעשה במעשה ממש מכש"כ בב"ד של מעלה כשנגמר הוי כאלו כבר נעשה המעשה וכש"כ לטובה דליתא בחזרה כידוע, ולפי זה י"ל דתרווייהו דברי אלהים חיים דבתשרי בזמן המשפט יהיה גמר הדין להגאל ובניסן יהיה הגאולה בפועל ממש ולזה אמר רבי אליעזר בתשרי עתידין להגאל דאחר גמר דין להגאל הוי כאלו נגאלו ממש ורבי יהושע אמר בניסן עתידין להגאל היינו במעשה ובפועל ממש ע"ד שתירצו אהא דח"א בתשרי נברא העולם היינו במחשבה ובניסן נברא היינו במעשה ה"נ נימא לענין הגאולה כדאמרן: ונקדים עוד דברי מוזלה"ה עה"פ מערב עד ערב תשבתו שבתכם היינו שתגרמו במעשיכם לעשות את יום שכולו שבת שזה תלוי בידכם ע"י תשובה וזה נקרא שבתכם עיי"ש, ונקדים עוד דבריו ז"ל דלכך נקרא יום שכלו שבת עפ"י דברי הירושלמי ר"פ מקום שנהגו דע"פ אסור במלאכה שיו"ט שלו מחמת שמקריבים הפסח ומקשין א"כ כל יומא ליתסר שמקריבים תמידין ומשני דלא אפשר אם כן לעתיד שאז נאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם, ומלאכתנו נעשה ע"י אחרים ויהא אפשר ממילא מהדין יהי' אסור במלאכה לכך נקרא שבת עכ"ד ודפח"ח: וז"ש בחדש השביעי באחד לחדש אז] יהי' לכם שבתון ר"ל אז יגמור הדין לעשות לכם את יום שכולו שבת בזמן אשר זכרון תרועה מקרא קודש ר"ל שע"י התרועה ותקיעת שופר יזכרו וישובו אל ה' תשובה מאהבה עד שהזדונות יהיו זכיות ויקראו קודש וגמר אומר הטעם שיהי' לעתיד יום שכולו שבת מחמת כל מלאכת עבודה לא תעשו והטעם כי הלא והקרבתם אשה לה' שתקריבו קרבנות לה' ויהי' אסור במלאכה והוא פי' נחמד: