ייטב לב ויקרא תקנ

וממילא גם הוא יאהב אותך אז הוכח (את עצמך ובזה) תוכיח את עמיתך (בלי מוצא שפתים) ולא תשא (כלו' לא תצטרך לישא) עליו חטא להזכיר בפה ובפ' מטות הארכתי בזה עי"ש: לא תאכלו על הדם כלו' בשביל להרבות דם בגוף לא תנחשו ע"ד שאמרו מרבה בשר מרבה רמה, ולא תעוננו לשון עונות ושעות כלו' שלא לומר כשאפנה אחר יום או יומים אשנה כ"א והגית בו יום ולילה לא תקיפו פאת ראשכם ע"ד שא' הוי קל לראש וכו' עי' ברטנורה וע"ד שפירש הזוהר מפני שיבה תקום בקיומא טבא בעלמא והדרת פני זקן דדין הדורא דיליה עי"ש וזה שמזהיר שלא להיות מקיף ראשית בכורי ימיו לעסוק בהבלי עוה"ז וחמודותיו כי יפרע לעת זקנתו ע"ז א' לא תקיפו (מלשון החנוני מקיף) פאת ראשכם (ראשית ימיכם) ולא תשחית את פאת זקנך כי חנוך לנער וגו' גם כי יזקין לא יסור ממנה ממילא ידיעת הפכים בשוה כי הרגל נעשה טבע, ושרט (פגם) לנפש לא תתנו בבשרכם בשביל בשרכם הוא הגוף הנקרא בשר אדם כי תיקון הגוף חורבן הנפש וכתבת קעקע לא תתנו בכם שלא יהיו עונותיכם חקוקים על עצמיכם: ולא תלכו בחקות הגוי וגו' עפ"י דאיתא פ"ק דראש השנה כורש החמיץ דכתיב חשחן ובני תורין וגו' להוא מתיהב להום כו' די להוין וגו' ומצליין לחיי מלכא ובנוהי, ופריך דעביד הכי לאו מעליותא הוא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור ומשני כאן בישראל פי' רש"י שלבו לשמים ואם מריעין לו אינו קורא תגר כאן באו"ה אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר, ובזה פירשתי ראה אנכי נותן לפניכ"ם דייקא היום ברכה וקללה (ע"ד שדרשו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני או"ה) והטעם שאתם רשאים לעשות בשביל שכר ועונש לזה גמר אומר את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם בין בהיותו מתנהג עמכם בבחי' הויה רחמים בין בבחינת אלהיכם דין כמו שפי' האלשיך ואינכם קוראים תגר משו"ה שרי לכם לעשות למען תחיון וטוב לכם ומוזנה"ה פי' כאן בישראל רשאים לומר בשביל שיחיה בני כי זה עצמו שיחיה בנו הוא רצון הבורא ב"ה כי מקור הטוב רוצה להטיב לישראל כי אהבתי אתכם א' ה' וכתיב ואהב את יעקב ומה"ט קי"ל שכר מצוה הוא עצמו מצוה שבמה שמקבל טוב עושה בזה נחת רוח להבורא ב"ה והיינו דכתיב יגמלני ה' (אותו הגמול יחשב) כצדקי והבן, משא"כ באו"ה כתיב ואת עשו שנאתי וכשגומל טוב הוא רק ע"ד ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' וכשאומר ע"מ שיחיה בני להנאתו הוא ע"כ לאו מעליותא הוא עכ"ד זלה"ה: ובזה מתורץ קושית התוס' שם מהא דתנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס, דע"מ לקבל דייקא היינו שמכוון רק להנאת עצמו אסור אבל כשמכוון בשביל שיתן הבורא שמזה יש לו נחת רוח שרי ולמצוה יחשב וז"ש כאן ולא תלכו בחקות הגוי וגו' כי את כל אלה עשו ואקוץ בם הרי יראת עונש ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם הרי אהבת שכר ולא הוי על מנת לקבל פרס כ"א ואני אתננ"ה (דייקא) לכם וגו' שיהא לי נחת רות מה שאני נותן לכם ואתם רשאים לעשות על מנת כן שלא יהיה לי צער ושיהיה לי תענוג מנתינת השכר כי אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים בענין זה כי שכר (עונש) עבירה עבירה בשביל הצער שיש לי מזה כמאמרם שכינה מה אומרת קלני מראשי ושכר מצוה מצוה כאמור: ובזה פירשתי ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה בלי מגרעת תמיד כי שכר מצוה מצוה ואם כן בשביל השכר מגיע ג"כ שכר וכן לעולם מעם ה' אלהי ישראל וזה שלא א' מה' כי אם מעם ה' ירצה בזה ע"ד שם האיש אשר עשיתי עמו היום וא' חז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעל הבית כ"כ אדם המקבל שכר עושה חסד עם קונו הנותן שיש לו תענוג מזה והיינו מעם ה' ממה שאתה עושה עם ה' אלהי ישראל דייקא אשר הבדיל אותם מן העמים בזה אשר באת לחסות תחת כנפיו ודת ישראל לך והבן: