ייטב לב ויקרא תקלה

והבן. וז"ש ה' אורי בר"ה לגלות מצפוני לבי כמ"ש לעיל וישעי ביום הכפורים על ידי מה שצוה הקב"ה לשלוח השעיר לעזאזל להשתיקו מזעפו ומלקטרג כדאיתא בזהר הקדוש וברמב"ן עי"ש, בקרוב עלי מרעים אלו שרי או"ה לאכול את בשרי דייקא שמקטרגין על החיצוניות לומר מה נשתנו אלו כו' כי הם אינם יודעים פנימיות לבות של ישראל שלא עשו רק מתוך אונס ושעבוד לכך צרי ואויבי לי המה [הגורמים לכך] כשלו ונפלו וכדכתיב ונשא השעיר עליו [דייקא] את כל עונותם כי הוא הגורם ולכך ביום הכפורים אינו מקטרג ומפני כן אם תחנה עלי מחנה של שרי או"ה לא יירא לבי וגו' דייקא השלם עם ה' כי בזאת אני בוטח בזאת יבא אהרן וגו' וז"ש המקרא הזה בעבודת ב' השעירים והבן: וז"ש אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פני"ך [דייקא] יהלכון וגו' המאיר ומגלה מצפוני לבם כי תפארת עוזמו אתה וברצונך [שהם רוצים כרצונך] תרום קרננו ובדרוש לר"ה הארכתי עוד בענין זה בעזה"י: עוד יתבאר המדרש בזאת יבא אהרן וגו' הה"ד ה' אורי בים וכו' בזאת אני בוטח בזאת שהבטחתנו ה' ילחם לכם ר"א ה' אורי בראש השנה וישעי ביוהכ"פ בזאת אני בוטח בזאת יבא אהרן וגו', והוא עפ"י הזוהר בשלח נ"ב ע"ב מה תצעק אלי בעתיקא תליא כו' והכי דייקא קרא ויושע ה' ביום ההוא וגו', ופירוש רבינו בעט"צ הכוונה למה שכתב בזוהר שלח כל מקום שנא' ההוא דא יומא בתראה דאחיד סופא בשירותא ואקרי ההוא ה' הוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכולא חד והיינו מלכות דא"ק שנעשה עתיק דאצילות עי"ש באורך. וכוונת הדברים למ"ש בע"ח שער אבי"ע פ"א כי בחי' האמצעית שבין המאציל להנאצל הוא עד"מ מלכות שבמלכות והיא האצילה בחינה עליונה הנק' כתר שקראוהו חכמי המקובלי' לפעמים בשם א"ס ושניהם נק' עתיק ואריך אנפין וכתר והוא הנקרא חומר היולי עי"ש וכבר נודע דברי רבינו כי ה"י"ו"ל"ו ר"ת "יהו' "ימלוך "לעולם "ועד כי ראשית האצילות גילוי מדת מל' האתוז בכתר שם אקי"ק כמבואר ולכן ר"ת וירא "ישראל "את "היד "הגדולה ר"ת אקי"ק כמבואר בסידור כי בכחו נקרע הים וסוף השירה הוא "יהו' "ימלוך "לעולם "ועד ר"ת הלי"וזליי. והנה במד' בראשית יהי אור פתח דבריך יאיר מפתח פימך הוה לן נהורא כו' ויהי אור כבר הוה אור ר"ל שנברא בבחינת הבל הקודם לדבור והיא בחי' כתר שם אקי"ק הנקרא הבל בתקו"ז תקונא שבעין עי"ש ובכס"מ, וז"ש ה' אורי בים שנקרע הים על ידי עתיק וכתר הנקרא אור בחינת הבל, וז"ש אז נבהל"ו אלופי אדום קרי ביה נהבל"ו כי מסוד הב"ל נבהלו מלשון כבש כשב והבן, בזאת אני בוטח זאת נקרא מלכות וזה שא' בזאת שהבטחתנו "יהו' "ילחם "לכם איתא בזוהר מ"ז ע"ב הכא אתכליל שמא קדישא באתוון רשימין ופירוש המק"מ ר"ת שם יל"י ולדרכנו הוא ר"ת "יהו' "ימלוך "לעולם ובצירוף וא"ו של "ואתם ר"ת "יהו' "ימלוך "לעולם "ועד והוא היול"י להורות שהבטיחנו שיתגלה בחינת היולי סופא בשירותא והיינו עתיקא והבן זה. וזה עצמו שדרש ה' אורי בר"ה כי סוד תק"ש קול היוצא מהבל הלב לעורר ראשית האצילות בבחי' הבל הנקרא אור, וזה סוד תקיע"ה עתי"ק ה' וז"ס יודעי תרועה ה' באו"ר פניך יהלכון וגו' וזה שא' וברצונך תרום קרננו בבחינת עתיק הוא רצון הפשוט בלא טעם כמו שהביא רבינו שם בשם הרב הק' מהרא"ל ז"ל לא בסבי טעמא אין טעם ברצון ע"ש ותבין, ועמ"ש בספרי ייט"פ באבני זכרון דרוש כ"ו. וז"ש וישעי ביוהכ"פ פירוש שאז נתגלה בחינת עתיק וכתר כמבואר בסידור כי ביום הזה יכפר עתיק] נ"ל רמז "כי "ביום "הזה "יכפר ר"ת גי' הב"ל לפני ה' תטהר"ו גי' כת"ר עי"ש, בזאת אני בוטח בזא"ת מדת מלכות ראשית הגילוי סופא בשירותא כתר יבא אהרן וגו': וז"ש בסוף השירה כל המחלה וגו' כי "אני "יהו' "רפאך ר"ת אר"י כי אז נתעורר בחינת אור בחי' אריך אנפין שממנו ארוכה ומרפא וזה שסמך ליה הנני ממטיר לכם לחם כי כבר הקישו מזונות של אדם לקריעת ים סוף כמ"ש בגמרא ובזוהר ובג"כ קשי' כולא קמיה היינו מזונות וכו' כקריעת ים סוף בגין דבעתיקא תלי' והיינו בבחינת רצון הפשוט והיינו דכתיב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון היינו מכח רצון פשוט בלא טעם הוא הנקרא עתיק כדאיתא בזוהר בשלח דף ס"ב ע"א ולכך אחר קריעת ים סוף סמוך ליה הנני ממטיר לכם לחם וגו', ולדעתי זה סוד הצירוף המיוחס לחדש אייר בזא"ת "ותהלל "המתהלל "השכל "וידוע אותי כי אחר קריעת ים סוף נתעורר בחי' זא"ת ראשית גילוי מלכותו דאחיד סופא בשירותא בחי' דעת כח המחבר שם אהו"ה אר"ת "המתהלל "השכל "וידוע "אותי) ולכן נק' זה החדש איר אותיות ארי וכבר אמרו הצדיקים שלכן התחלת שערי רפואה בזה החדש כי הוא ר"ת "אני "יהו' "רופאך ואם תכתוב אייר בב' יודי"ן גי' אר"ך (בחינת אריך