ייטב לב ויקרא תקלד

הנפש אבל המיתה לא היה ע"י חטא רק שחטא גרם לבלי להחזיר להם חיות שלהם והבן, ועפ"י זה פירשתי נורא אלהים ממקדשיך ואז"ל ממקודשיך שממה שהיה בבני אהרן יש ליקח ראיה על מורא להזכיר שם שמים כי אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם (לומר) ברוך אלהים כי לולי עוזו החיות רצוא למקורו והבן: ובזה פירשתי השיבנו ה' אליך (עד כלות הנפש אבל ונשובה (להשיב לנו החיות מחדש וזה) חדש ימינו כקדם והבן (ובזה מבואר הפליאה בשעה שנכנסו בפולמסין דנורא כו' ענו שרפי הקודש השיבנו כו'): בזאת יבא אהרן אל הקודש במדרש הה"ד ה' אורי וישעי וגו' אורי בים שנאמר ויאר את הלילה וישעי שנא' התיצבו וראו את ישועת ה' ממי אירא שנא' אל תיראו כו' ממי אפחד שנא' תפול עליהם אימתה ופחד (כך הגירסא במד' שוחר טוב עי' יפ"ת) בקרוב עלי מרעים ופרעה הקריב, לאכול את בשרי אמר אויב ארדוף, צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו וניער פרעה וחילו בים סוף מכאן ואילך אמרו ישראל אם תחנה עלי מחנה של מצרים לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה של מצרים בזאת אני בוטח בזאת שהבטחתנו ה' ילחם לכם רבנן פתרין קרא בר"ה ויוהכ"פ ה' אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ בקרוב עלי מרעים אלו שרי או"ה לאכול את בשרי שמקטרגין על ישראל ואומרים רבש"ע אלו עע"ז ואלו כו' אלו מג"ע ואלו כו' אלו שופכי דמים ואלו כו' מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו ניצולים צרי ואויבי לי בימות החמה שס"ה שכל ימות השנה השטן מקטרג וביוהכ"פ אינו מקטרג א' ישראל אם תחנה עלי מחנה של או"ה לא יירא לבי (כן גרס היפ"ת) שהבטחתנו בזאת יבא אהרן אל הקודש ע"כ: ונ"ל עפ"י דכתיב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' וכו' ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' דקשה דהפסוק משנה הסדר דתחלה בני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ואח"כ בא סוס פרעה ורכבו בים, ופירוש מוזלה"ה עפ"י מה דאיתא במדרש והמים להם חמה שא' שר של מצרים מה נשתנו אלו מאלו הללו עובדי ע"ז והללו כו' הללו מגלה עריות והללו כו' הללו מגדלי בלורית והללו כו' א"ל הקב"ה שוטה אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון הללו עושים מרצונם והללו רק מתוך שעבוד וטירוף הדעת כיון ששמע שר של ים מיד אותו חמה שנתמלא על ישראל החזיר על מצרים שנא' וישובו המים ויכסו ששבו מישראל על מצרים. ביאור הדברים כתבו המפורשים דמתחלה נתמלא שר של ים על ישראל חמה להטביעם מכח קטרוגו של הסט"א ושר של מצרים מה נשתנו וכו' כיון ששמע שנשתנו שישראל לא עשו רק מכח שעבוד וטירוף הדעת של מצרים והם אונסים ושוגגים כי לבם שלם עם ה' רק החיצוניות נתקלקל ע"י ששעבדו למצרים אם כן המצרים עצמם הם הגורמים להחטיא את ישראל כדכתיב וירעו אותנו המצרים ופי' השל"ה שהמצרים עשו אותם רעים וחטאים א"כ אותו החמה שהיה על ישראל מגיע למצרים ולכן החזירו על מצרים וזה היה מוכרח כי מדת הדין אינו חוזר ברקניא ולזה באו מצרים בים תחתיהם כדכתיב ונתתי כפרך מצרים וזה היה עיקר סבת הצלה של ישראל מחמת ששב מדה"ד מהם ובא על המצרים הגורמים להחטיאם וזש"ה מחמת כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וכו' על ידי זה ובני ישראל הלכו ביבשה והבן עכ"ד: ועפי"ז פירשתי הפסוק פנחס בן אלעזר וגו' השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי [וכעסי] בתוכם על החוטאים ומחטיאים והבן וזש"ה קודש ישראל לה' וגו' כל אכליו יאשמו רעה שעשו ישראל] תבא אליהם כלו' על או"ה המחטיאים והבן וזה שא' הכתוב ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחותי ולבי דוי בעת החטא ואני אונס על ידי המחטיאים אותי וא"כ העונש מגיע להם והבן: וז"ש המד' ה' אורי בים שהאיר עיניהם של המקטריגי' לגלות מצפוני לבות בני ישראל שלא עשו מלבם רק מכת שעבוד וטירוף הדעת וזה שא' ויאר את הלילה להודיע כי לא קרב זה אל זה כי לא קרב הישראל עם מצרים ונשתנו אלו מאלו בעשותם זה באונס וזה ברצון וישעי שנא' התיצבו וראו את ישועת ה' וגו' לא תוסיפו לראותם וגו' כי נטבעו בים ולקח מדת הדין חלקו וע"כ ממי אירא שנא' להם אל תיראו וכ"כ ממי אפחד כי הלא תפול עליהם אימתה ופחד ונסתם פי מדת הדין כי ניתן כפרם וז"ש בקרוב עלי מרעים ופרעה הקריב א"ע כו' צרי ואויבי לי המה [כלו' המה הגורמים להחטיאני לכך] כשלו ונפלו וניער פרעה וגו' וכיון שכבר נפלו ומדה"ד נשתק מזעפו מכאן ואילך אם תחנה עלי מחנה של מצרים לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה לקטרג בזאת אני בוטח שנא' ה' ילחם לכם בשבילכם לגלות מצפוני לבבכם שאתם באונס אם כי ואתם תחרישון