ייטב לב ויקרא תקכה

לישראל כי לו נאה לשמוח בחלקו ומתן גורלו ואז נגע לא יקרב באהלו ושלום יהיה לו: בהפטרה וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישוב בשרך לך וטהר ויקצוף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם ה' אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצורע הלא טוב וגו' ויגשו עבדיו וגו' ויאמרו הלא דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר וירד ויטבל בירדן שבע פעמים וגו' וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר: והנ"ל בזה כי ידוע עיקר צרעת נובע מכח חטאים ופשעים המטמאים הלב ונפש האדם ומתראים לחוץ ורפואתו ע"י ששב בתשובה שלימה ומתקן ז' מדות הקדושות אז וטהר מצרעתו, וידוע מ"ש רבינו הגדול סוף הלכות מקואות כי הטמאות וטהרות אף שגזרת הכתוב הן רמז יש בדבר כשם שהמכוון לטהר גופו כיון שטבל טהור אף שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוון לטהר נפשו מטמאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור עכ"ד: וז"ש לו הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן נגד ז' מדות לתקנם וישוב בשרך לך היינו שישוב וישתעבד החומר המכונה בשר להצורה שהוא עצם האדם וטהר מכל חטא ועון וממילא ירפא הצרעת. אמנם נעמן סבור היה כי בבואו אל אלישע יעשה פעולות ע"י שיקרא בשמות כמבואר בספרים המיוסדים עד"ז, וז"ש אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם ה' אלהיו בפעולות שע"י שמות והניף ידו (בסגולות ורפואות) אל המקום (ההוא) ואסף המצורע אבל עבדיו הבינו הענין והסבירו לו. ונקדים הא דאיתא בגמרא סוכה אמרו עליו על ריב"ז וכו' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא, ולכאו' העין רואה כי גדלו ורבו ופירשו המפורשים ע"ד שאמרו בסנהדרין כה"ג אין דנין אלא בסנהדרין של שבעים ואחד מ"ט את הדבר הגדול דבריו של גדול עי"ש ה"נ מעשה מרכבה ושמות הקדושים יקראו דבר גדול שהן מדברים מענינו של גדול ה' וגו' והויות דאביי ורבא נקראים דבר קטן שמדברים מענין אדם שהוא קטן עכ"ד, וז"ש ויגשו עבדיו וגו' הלא דבר גדול היינו פעולות ע"י שמות הקדושים של הגדול ב"ה דבר אליך הנביא הלא תעשה מה שיאמר לך לעשות בענין זה אם כי אין זה עיקר שאין זה אלא רפואה וסילוק הצרעת ולא להצרוע היינו שאינו מסלק לכלוכי נפשו תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר א"ע שזה דבר העיקר המטהר וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים היינו לטהר הלב והמחשבה וישב בשרו כבשר נער קטן שהוא טהור מכל חטא ויטהר הוא ונפשו: מצורע זאת תהיה תורת המצורע במדרש הה"ד מי האיש החפץ חיים מעשה ברוכל אחד כו' והיה מכריז מאן בעי למזבן סם חיים כו' הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב אר"י אף שלמה מכריז ואומר שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו כו' לפיכך משה מזהיר את ישראל וא"ל זאת תהיה תורת המצורע המוציא (שם) רע עכ"ל: נ"ל עפ"י המבואר במדרש בחקותי חשבתי ברכות מא' ועד ת' וקללות מוא"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שה' הפוכות אם זכותן הריני הופך לכם קללות לברכות ע"כן ומקרא מפורש הוא ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה, ביאור הענין ע"ד שכתב בלקו"ת תהלים מ"א עה"פ ה' יסעדנו על ערש דוי כי החולי בא מחמת היפוך רחמים לדין ואור החכמה שהוא יו"ד נסתלק ממנו ויו"ד הוא עש"ר ונהפך ונעשה ער"ש ויו"ד נהפך ונעשה דו"י וזה ה' יסעדנו על ער"ש להפוך לעש"ר דו"י יהפוך ליו"ד וזה כל משכבו הפכת בחליו עכ"ד, (וכבר אמרו