ייטב לב ויקרא תצא

בשם ימין שהוא העיקר משא"כ עניני גשמים צורכי הגוף שהם רק טפל כי מבלעדם לא יוכל לעבוד את השי"ת והם נטפלים לעבודה שהיא העיקר לזה יכונה בשם שמאל שהוא המסייע לימין והטפל אליו וזהו שא' חז"ל אורך ימים בימינה למיימינים בה שעושים זה לעיקר אז שכרו בעוה"ב שהוא העיקר ובשמאלה עושר וכבוד למשמאילים בה שעוסקים בתורה לשם עניני עולם הזה הטפל לזה שכרם בעולם הזה בדברים טפלים שאינם עיקר והבן זה, וזש"ה רק חזק וגו' אל תסור ממנו ימין ושמאל (כלו' בין בעסקך בתורה ובין בצורכי הגוף שהם מכונים בשם ימין ושמאל) למען תשכיל בכל אשר תלך (אפילו במילי דעלמא) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (ובעסקך בעניני עוה"ז אז) והגית בו (בלב) יומם ולילה (ע"ד שאמרו ז"ל הנהג בהם (עפ"י התורה) מנהג דרך ארץ) לקיים במחשבה מצות התלויות בהן להזהר מאונאה וגנבה וגזל ואיסור משקולות ומדות וזהו למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו (שזה תהגה בלבבך) כי אז תצליח את דרכך דרך דידך אפילו בדבר הרשות ועז"א ואז תשכיל שלזה צריך שכל גדול לכוון לשם שמים אפילו בעסקו בעניני עוה"ז כידוע וזהו ימין ושמאל תפרוצי (ובשניהם) ואת ה' תעריצי להוסיף כת בפמליא של מעלה בסוד תנו עוז לאלהים להעלות כל הדברים הארציים לקרבם ולספחם אל אחת הכהונות לעמוד ולשרת בשם ה' כל הימים וכמו שפי' בס' סדש"ש השמים שמים לה' והארץ (שתהי' גם היא לה' זה) נתן לבני אדם עי"ש, וז"ש הכתוב הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות כי לא אברי לילה אלא לגירסא ועי"ז תהיה חוט של חסד להתחסד עם קונו משוך עליו גם ביום בעסקו בצורכי הגוף. וזה שאו ידיכם (ימין ושמאל) קודש שבין בעסקו בתורה ועבודה המכונה יד ימין ובין במו"מ המכונה שמאל יהיה הכל קודש לה' ובזה וברכו את ה' (ואז) יברכך ה' מציון היינו שער המצוין בהלכה מעסק התורה שלך שתהיה אתה בבחי' עושה שמים ע"י התורה והתפלה דברים העומדים ברומו של עולם וארץ ע"י עסקך לש"ש גם בדברים ארציים לקשרם אל התורה למען תשמור לעשות כאמור ובזה תתקן שמים וארץ לה' ע"ד עשיה לשון תיקון כנודע בפסוק ויעש אלהים את הרקיע עי' רש"י: ובזה י"ל אי"ש יהודי היה וגו' אז"ל מוכתר בנימוסין הכוונה שאפילו בבחי' אישיותיו היינו עניני גשמיות היה יהודי מוכתר בנימוסין וע"כ ושמו מרדכי מר' דכי' זך ומזוכך בלתי לה' לבדו בן יאיר שהיה בבחי' אור באל"ף כי הפשיט מעליו משכא דחוי' בן שמעי וגו' שהיה בבחי' סוף דבר הכל נשמע איש ימיני שהיה כלו ימין כלו עבודה תמה והבן, וזש"ה ברכו ה' מלאכיו גבורי כח ר"ל שמתגברים על יצרם בשתי ידים ימין ושמאל וב' פעמים י"ד גימט' כ"ח שהם עושי דברו בדברים גשמיים למען לשמוע בקול דברו בדברים אלקיים תורה ותפלה שעיקר הוא הקבלת עמ"ש בלב המכונה שמיעה והבן: עוד נאמר לפרש נעשה ונשמע עפ"י דמצינו ברמב"ם בהלכות יסוה"ת ההבדל בין נבואת משה לשאר הנביאים כי כל הנביאים היו צריכים לעשות התפעלות להנבואה להתפשט מגשמיותן וכדכתיב והמה מתנבאים כלו' הולכים בדרכי הנבואה והיה כנגן המנגן וגו', אבל משה רבינו היה עומד בתוך כל קהל ועדה והיה מוכן ועומד לנבואה כדכתיב עמדו ואשמעה וזהו שנאמר שובו לכם לאהליכם כלו' לצורכי הגוף ואתה פה עמוד עמדי וע"כ פי' מהאשה עי"ש ברמב"ם ובזה שמעתי ממוזלה"ה לפרש ולא קם נביא עוד בישראל כו' פי' שיהיה נביא בעוד שהוא בין ישראל כמשה עכ"ד ודפח"ח. וזהו שא' נעשה (הכנה) ונשמע לשמוע בקול הנבואה וזאת תורת המסורה נעשה ונשמע ונשמע קולו ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו היינו קול הנבואה מאת ה' שמודיע מה שיעשה בעולם והבן, וזה עושי דברו (למען) לשמוע בקול דברו היינו קיל הנבואה אמנם משה רבינו לא היה צריך לזה לעשות התפעלות כדי לשמוע כ"א מיד היה שומע בכל עת שרצה לשמוע קול נבואה והטעם מפני שכל הנביאים עודם היו בבחי' גוף והיו צריכים להתפשטות הגשמיות משא"כ משה רבינו שגוף שלו היה בבחינת מלאך כדכתיב וישלח מלאך וגו' ולכן היה בהר ארבעים יום לחם לא אכל ומים לא שתה ומה שאכל ושתה בהיותו ע"פ האדמה לא מפני שהיה צריך לאכילה ולשתיה רק משום עלת לקרתא הלוך בנימוס' וכדמצינו במלאכים שהיו אצל אברהם שאכלו למען להעלות הנה"ק וכמבואר בס' עין יעקב ובס' ישמח משה פרשת בראשית עי"ש באורך ותבין דברי היטב וזהו שאמרו ישראל היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי היום הזה שאז פסקה זוהמתן ולא היו צריכים להתפשטות הגשמיות אבל ועתה למה נמות כי וגו' אם יוספים אנחנו לשמוע וגו' עוד ומתנו וגו' פי' צריכים אנו להתפשטות הגשמיות