ייטב לב ויקרא תפח

במקצת עכ"פ וגם לא גרע מתחלה דעדיין יכול לגרש ולקדש בלא תנאי גרושין וקדושי ודאי דאורייתא אבל אם עשו שליח מקודם ועתה הבעל קידש קדושין שא"מ לביאה דאין בזה מועיל מאומה ומגרע גרע דאיסוריה עלי' ודאי שליחות בטעות הוא ואומדנא דמוכח דאדעתא דהכי לא עשתה שליח ומש"ה א' מב' אחיות א"מ ועי' משל"מ שם בסופו שכ' בשליח שקידש קדושין שא"מ לביאה אין לך קפידא גדולה מזו וכ' שפלא בעיניו ע"מ דמשמע לכאורה בגמ' דע"י שליח כהני הוי קדושין ונלחץ לחלק עי"ש, וממנו נקח לדידן דגם באשה שעשתה שליח לקבלה איכא קפידא גדולה בזה: ולתרץ זה נ"ל לומר דהגמ' אסיק אדעתיה דמתני' סתמא קתני אפילו בעשי שליח בשעת מעשה הקדושין ונתרצו לזה ואפ"ה אין אחיות מקודשת ומוכח שפיר דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין וקשיא לאביי ולזה מוכרח לתרץ בא' א' מכם הראוי לביאה אבל למאי דקא' רב ש"מ ממתני' קידשה בגזל אפילו דידה א"מ ע"כ דלא איירי מתני' רק בלא שדיך דבשדיך באמת מקודשת וה"ה בא' בשעת מעשה הן דמדקבלתי' אחילתי' א"כ ע"כ מתני' בעשו שלית בזמן הקודם א"כ תו י"ל דבא' מבנותיך או בקידש בעצמו א' מב' אחיות ובעשי שליח בשעת קדושין ונתרצו מקודשת דל"ב מסורין לביאה ושאני במתני' דעשו שליח מקודם משו"ה לא מהני קדושין שאין מסורין לביאה דהנך קדישין מגן שוי' והוי שליחות בטעות וכדאמרן. ובזה מתורץ דעת הרי"ף שפ' כאביי דקדושין שא"מ לביאה הוי קדושין ולא הביא הך סוגיא דסיפא דמתני' באומר א' מכם הראוי לביאה ולא מטעם דהרי"ף פסק קני את וחמור קנה מחצה דאפילו תימא כהסוברים דבאומר כולכם כ"ע מודו דלא קנה כלל אפ"ה ניחא דלמאי דמסיק לרב במתני' דשמעינן מינה קדשה בגזל דידה א"מ בלא שדיך ע"כ בעשו שליח מקודם בכה"ג כ"ע מודו דאמס"ל לא הוי קדושין מטעם שליחות בטעות. ובזה נכון מ"ש הטור דדעת הרא"ש כהרי"ף והב"י והב"ח תמהו שהרי הביא לבסוף ויש מחלקים דבכולכם כ"ע מודו דל"ק כלל ולא הכריע ולמה שכתבתי ניחא דגם לפ"ז יפה פסק הרי"ף ושלא הביא הסוגיא למאי דקי"ל כרב וכמ"ש. וניחא נמי הא דקא' בגמ' ונחשביה להא דקדושין שאמס"ל פרש"י דלא הוי קדושין והקשה הפנ"י איפכא הו"ל לפרש דהוי קדושין תו מה קא' מספקא ליה הא למאי דקי"ל קני את וחמור קנה מחצה ומתני' באומר כולכם ע"כ מוכח ממתניתין כאביי דהוי קדושין עי"ש, ולמ"ש ניחא דלמאי דמסיק רב דאיירי בשליח מזמן קדום בכה"ג ודאי לכ"ע קדושין שאמ"ס לביאה לא הוי קדושין מש"ה פרש"י ונאשבי' דלא היי קדושין ועל זה משני מספקא ליה אי כאביי דבא' משתי בנותיך הוי קדושין והכא מטעם שליחות בטעות או כרבא דבכ"מ אפילו בשתי בנותיך נמי באמס"ל לא הוי קדושין ודו"ק היטב: