ייטב לב שמות תעד

ס"ר בן שמעי וגו' ששמע אל (חסד) תפלתו איש ימיני חסד, וז"ס ויב"הלו (סוד ז' הבלים) להביא את המן וז"ש ה"ט דשופר ה"ט דמגילה והבן והנה בהתחבר קו"ל קל"ה יחד עם היו"ד כוללים מספרם רפ"א א' פ"ר וז"ש אחר הדברים האלה גדל וגו' אחז"ל אחר שהקדים הרפואה היינו התחברות קול קלה עם היו"ד כוללים העולה רפא, ועפ"י האמור יתבאר מאמרם למה נקרא שמה אסתר שהיתה מסתרת דברי' שנאמר אין אסתר מגדת סוד קלא בחשאי מפחד החיצונים ואח"ז בהתגלות התנוצצות הישועה אז ותאמר אסתר קלא דאשתמע ולכן נקראת הדסה שאז ריחה נודף כמו הדס חג"ת ונעשה גם לה קו"ל ונתייחד קול עם קל"ה עם חמשה יודי"ן של החסדים וחמשה של הגבורות ס"ה אפ"ר וז"ש נקה"לו לקול קל"ה יחד) היהודים בערי"הם להמתיק עי"ר סוד פ"ר דינים בסוד אפ"ר והבן: וז"ש ויקה"ל משה ויק"הל בו קו"ל קל"ה וי' כולליהם העולה רפ"א וזה ויקהל משה "את (מלכות) "כל (יסוד) "עדת (דעת) בני נצח הוד] ישראל תפארת (וזה ע"ד שפי' הזוהר ויאמר אם שמוע תשמע לקול י"א דא כנס"י והישר וגו' דא צדיק והאזנת נצח ושמרת הוד כיון דעאלו באלו הא מטו למלכא קדישא כתיב כי אני ה' רופאך) ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם (כלומ' לייחד הדודים קול קלה עם כולליה') ששת ימים תעש' מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש וגו' כלו' מופרשין ומובדלין מכל דינין כמאמרנו בשבת וכל דינין מתעברין מינה, לא תבערו אש וגו' (דין) ביום השבת ורמז לדבר ו"י"ק"ה"ל ר"ת "וביום "השביעי "יהי' "לכם "קודש והבן, וזה שאנו אומרים שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא השתא וכו' כי שבת הוא בחי' ת"ת ובחי' דעת קו האמצעי הברית התיכון הכולל חמשה חסדים וחמשה גבורות עם יו"ד כוללים העולה רפ"א והיינו "שבת "הוא "מלזעוק ר"ת למפרע מש"ה סוד הדעת "ורפואה "קרובה ל"בוא ר"ת "קול "קרובה "לבא "השתא ר"ת קל"ה ועם כולליהן סוד ויקה"ל משה עולה רפ"א ורמז לזה אמרו דורשי רשימות בספריהן רי"ש פ"א אל"ף עולה מספר שב"ת וזה עצמו סוד אפ"ר פרה וז"ש ויקחו אלי"ך פרה אדמה תמימה וגו' ושר"ף (אותיות שופר המתקת פר בש"ו עולה דבש עי' בכוונת תק"ש) את הפרה לעינ"יו ב"פ עי"ן להמתיקן לחסד וז"ש שבת ופרה ודיני' נצטוו במרה כי שבת ופרה שניהם סוד המתקת פ"ר דינים בא' סוד אפ"ר וסוד רפ"א וסוד פא"ר תפארת ישראל והבן: וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו, בשנבין בפ' דיומא פ' שקלים ענין מחצית השקל כי עיקר עבודת האדם לשעבד מחשבות לבו וכל חושיו וכחותיו ותנועותיו להשי"ת אבל גמר הענין הוא לה' ע"ד בכ"י יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עזרו לא הי' יכול לו וכבר אמרו ז"ל הבא לטהר מסייעין אותו וא"כ א"צ כפרה רק על מה שלא התחיל כלל לכנוס לעבודה כי אם הי' התחיל והי' בא לטהר הי' הקב"ה גומר א"כ עבודת האדם הוא רק מחצה ולכפר על מחצית זה מה שלא נכנס לבחי' מחצית כלל ע"כ זה יתנו וגו' מחצית השקל וגו' (כי) מחצית השקל (הוא חצי' הב' הגמר הוא) תרומה לה' שא"א בכח אנושי לגמרו כלל כי אנא בשרא והוא נורא וזש"ה ונתנו אי"ש (לבעבור היותו איש ולא מלאך ע"כ די) כופר נפשו וגו' זה יתנו וגו' מחצית השקל כאמור: וז"ש פה וכל חכם לב בכם (ר"ל מה שתלוי בכם והנו בידכם) יבואו (לטהר ואז ממילא) ויעשו את כל אשר צוה ה' כי הקב"ה יסייע בידם לגמור כולו בשלמות, והנה כבר פירשתי למעלה בכם יבואו וגו' כי ציורא דמשכנא וציורא דבר נש כולו חד עפי"מ שפי' אוה"מ הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיה' עיי"ש באורך וזה וכל חכם לב בכם (ממש) יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה' את המשכן וגו' כל בחי' המשכן למען יהיה האדם עצמו בכל אבריו דוגמת המשכן ממש להשרות בו שכינתו יתעלה, וז"ש למעלה ככל אשר אני מראה אותך (את עצמך) את תבנית המשכן עם תבנית המשכן ובזה יש לפרש מה שמבקשים בפ' שקלים אור פניך וגו' ושקל אשא בבית (בבחי' בית) נכון ונשא שאהי' שקול כמו הבית ודומה לו להיות משכן לכבודו יתעלה והבן: ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וגו' יתבאר עפ"י הידוע כי עיקר העבודה היא בלב ויש בזה ב' בחינות א' שכלי המעשה או הדיבור הן הם מעוררים הלב ע"ד שפי' מהרמ"ח ליצאטו דרך מצותיך ארוץ (בזריזות) כי (עי"ז) תרחיב לבי וכ"כ הקול מעורר הכוונה ב' שהלב הוא מעורר כלי המעשה ע"ד וישא יעקב את רגליו נשא לבו את רגליו והיינו דכתיב אז ישיר משה וב"י פרש"י עלה בלבו שישיר אח"כ ויאמרו לאמר בפה וז"ש