עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryייטב לב שמות

ייטב לב שמות תעא

Yetev Lev Shemot 471 · ייטב לב שמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

תהי' (היא ממש במעשה) תורת ה' בפיך ע"י פיך נחשב למעשה והטעם כי ע"י דיבור בעלמא נעשה מעשה יחודי' וזווגים באורות עליונים והראי' שהדיבור פועל מעשה ממש בעליונים ממצות קידוש החדש שע"י שא' ב"ד מקודש החדש נעשה כך מעשה בעליונים כדאי' במד' עה"פ אקרא וגו' לאל גומר עלי וכדקיי"ל שופירא גרים עיי' ש"ך ביו"ד סי' קפ"ט עיי"ש, וז"ש להם מצוה זו בתחלה להורות שע"י הדיבור נעשה מעשה וז"ש לאמר (בפה) החדש הזה לכם (לדעתכם) ר"ח (אז למעלה) ראשון הוא לכם לחדשי השנה ובזה יש לפרש המד' לא הי' צריך התורה להתחיל אלא מהחדש הזה לכם ומה טעם גילה להם מה ביום ראשון ומה ביום שני אלא משום שאמרו נעשה ונשמע וגם הא דפרש"י ומ"ט פתח בבראשי' משום כח מעשיו הגיד לעמו והקשו כולם דהא הי' צריך להודיע בריאת העולם והמצו' שנצטוו ישראל פ"ו ומילה וגה"נ ולדרכנו נאמר כי ביום א' נאמר ויאמר אלקים ובשני נאמר ויעש אלקים ואיתא במד' מנין שהדיבור כמעשה שנאמר ויעש אלקים והרי כתיב בדבר ה' שמים נעשו ע"ש א"כ זה עיקר הקושי' לא הי' התור' צריך להתחיל רק מהחדש הזה לכם ואי להורות ענין בריאת העולם אכתי מפני מה גילה מה ביום א' ויאמר ומה ביום השני ויעש להורות דהדיבור כמעשה הרי ממצות קידוש החדש אנו למדין זה דהדיבור כמעשה ממש אבל התירוץ לזה דמהיכן זכו לזה שיהי' דיבורם כמעשה הוא ממה דמצינו דיבורו של הקב"ה עושה מעשה וכמעשה הוא ואותו הכח עצמו נתן לעמו ישראל שיהי' הדיבור שלהם כמעשה ממש פועל ועושה מעשה בעליונים וזה שרימז רש"י משום כח תעשי"ו הגיד לעמו שנתן להם כח דיבורו לעשות מעשה בעליונים ומכח איזה זכות נתן להם זה הכח שהדיבור יעשה מעש' ע"ז אמר בשביל שא' נעשה ע"י ונשמע נקבל בפה ע"כ הודיעם ה' שכך הוא שהדיבור כמעשה ממה שהודיעם מה ביום ראשון ומה ביום ב' עי"ז זכו שהדיבור מעש' ממש וכאשר ישראל יגזרו אומר בענין קידוש החדש ועיבור השנים כן יקום למעלה בעליונים וכל דבריהם בקנה אחד עולים והבן: ה ויקהל משה וגו' ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם אומרו אותם לכאורה שפת יתר וכ"כ אומרו להלן כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם תיבת אותם למותר, להביא כו' הביאו ב"י נדבה לה' למה אמר ב"י מי לא סגי באומרו הביאו נדב' מי לא ידענו דבבני ישראל איירי קרא: ונ"ל עפ"י דפירשתי הא דכתיב בפרשת תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו' וכן תעשו דהי' לו לומר כל אשר אני מראה לך וגם וכן תעשו שפת יתר וכפל עד שדרשו חז"ל לדורות אבל ביאור הדברים נ"ל וכן נרמז מזה בספר הק' אוה"מ עפ"י דאיתא בזוהר ציורא דמשכנא וציורא דבר נש כולא חד וכן מבואר באגרת רבינו הרמב"ם ז"ל כי כל קומת המשכן והארון וקדשי קדשים וההיכל והשלחן והמנורה והמזבחות וכל כלי המשכן כקטן כגדול ישנו בעצמות האדם בכל פרטי אבריו וגידיו וצריך לקדש ולטהר מלא קומתו מראשו ועד רגליו דוגמת המשכן וכל כלי' עד שהוא עצמו יהי' בבחי' משכנו ית' וז"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (דייקא) ככל אשר אני מראה אותך (היינו אותך ממש) את (ר"ל עם) תבנית המשכן (שאתה באבריך וגידיך תבנית המשכן) ואת תבנית כל כליו וכן תעשו ר"ל שיעשו את א בריהם וגידיהם בחי' משכן וכליו והוא אומרו כאן ויקהל משה את כל עדת ב"י ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות קאי על ענין מלאכת המשכן וכליו או"תם פי' שיעשו את עצמם בחי' אותן הדברי' היינו המשכן וכליו וכדכתיב בפ' נשא יביא או"תו פרש"י א"ע ובזה ניחא מה שסמך לכאן מצות שבת לומר לך ששת ימים תעשה מלאכה (מלאכת גופו של משכן וביום השביעי יהי' לכ"ם קודש וגו' שהיינו שאז פנוים ממלאכה לחשוב מחשבות לעשות א"ע למשכן וז"ש להלן וכל חכם לב בכ"ם דייקא ר"ל בעצמותיכם) יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה' את המשכן את אהלו וגו' כ"ז יעשו בכם בעצמותיכם וז"ש כל איש ואשה אשר נדב לבם אות"ם את עצמם להביא לכל המלאכה וגו' (ר"ל שנדבו א"ע במסירת הנפש לה' הם) הביאו ב"י (ממש) נדבה לה' ר"ל מלבד נדבת כסף וזהב הביאו נפשות בני ישראל וגופן נדבה לה' לשכון בתוכן ממש ככל הנאמר: ו ויקהל משה וגו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשו' אותם ששת ימים תעשה וגו' להבין האי אותם ל"ל וגם מה ענין שבת להכא: ונ"ל על דרך דכתיב בפ' שמיני ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה