ייטב לב שמות תנז

לדבר (לבקש על סדום) אל אדני ר"ל למלאות רצונך התרתם על בריותיך להטיב להם ולא להרע ולא בשביל עצמי [אם שכרכים הללו שלו הי'] כי הלא ואנכי עפר ואפר ומה אני ומה חיי לבקש בשביל עצמי, והן הן דברי הפייטן הכופר דעו דרשו מעל ספר כמו הוא חרות כו' ר"ל דכתיב ונתנו וגו' ולא יהי' בהם נגף והא זה הוי עמ"ל פרס ע"ז אמר התשירו בו פני נדמה לעופר ויזכור לכם זכות נם אנכי עפר ואפר (שלא הי' כוונתו לעצמו וכ"כ) ולא יהי' בכם נגף וחפר (הוא ענין בושה) בתתכם מתן זה לשם כופר כי מעשה אבות ירשו בנים שאין הכוונה בשביל עצמנו רק למלאות רצונו ית' כאמור והבן: ט' להבין למה מחצית שקל דוקא גם אומרם גלוי וידוע כו' לפיכך הקדים שקליהם כו' גם המד' זה יתנו הראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש וא"ל כזה יתנו גם התרגום כל דעבר בימא דסוף יתן גם להבין המד' הים נקרע בזכות יוסף שנאמר הים ראה וינוס והיא עפ"י מאמרם בכתובות פ"ק גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ כו ואלו במעשה צדיקי' כתיב מקדש ה' כוננו ידיך ופי' זקני מהרש"א ז"ל עפ"י מאמרם יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ וגו' ובצלאל זכה לבחי' דעת הכולל חסד ודין והיינו מקדש ה' כוננו ידיך ב' ידים הן ב' מדות חסד וגבורה והקשה בהפלאה הא בבריאת עולם כתיב נמי בדעתו תהומות נבקעו ומתרץ דזה קאי על קריעת י"ס שהיה ע"י בחי' דעת הכולל ב' המדות כמו שדרשו והמים להם חמה א"ת חומה אלא חימה עכ"ד. וכה"ג כתב בנזה"ק פ' וישלח על המד' שאמר הים נקרע בזכות יעקב עי"ש וע"כ אמר המד' כי הים נקרע בזכות יוסף כי ביוסף כתיב ויכלכל את אביו ואת אחיו כו' וכבר נודע גודל מעלת הצדקה שמהפכת מדה"ד לרחמים וכדכתיב והי' מעשה הצדקה שלום ר"ל בין ב' המדות ובזכות הצדקה נעשה מחימה חומה מדין רחמים והדין שלט על פרעה ומצרים והרחמים על ישראל ובזה מובן הטעם שצוה ה' ויקחו לי תרומה מאת כל איש כו' למשכן כי היד ה' תקצר הלא הנשיאים הם העננים הביאו אבני השוהם אבל הכוונה בזה לדרכנו כי אחר אותו המעשה של הע"ר בעגל נתעורר מדה"ד והי' צריך המתקה להפכו לרחמי' ולשלב המדות ולזה צוה ה' לתת תרומה וזכות הצדקה לבנין ביהמ"ק היא שעמדה להם להמתיק מדה"ד ולשלב המדות ליחדן בבחי' דעת המקשר המדות יחד כנודע' וע"כ צוה ה' לתת מחצית השקל דייקא להמתיק מדה"ד ולכללו עם בחי' חסד וזהו תרומה להוי' בחי' חסד וז"ש כל דעבר בימא דסוף ויודע שע"י צדקה נמתק הדין יתן תרומת ה' מחצית השקל, וזה שהראה הקב"ה למשה כמין מטבע של אש הרומז למדה"ד וא"ל כזה יתנו להמתיקו לכללו בבחי' חסד וכאמור וז"ש גלוי וידוע כו' שעתיד המן לשקול שקלים לעורר מדה"ד לפיכך הקדים שקליהן לשקליו כדי להמתיק תוקפא דדינא ולהפכו לרחמים בבחי' דעת והיינו דכתיב ומרדכי ידע בחי' דעת והבן: י יתבאר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם וגו' זה יתנו וגו' מחצי' השקל להבין אומרו איש ל"ל וגם למה מחצית השקל דוקא ובמד' תנחומא בפ' שקלים אמר משה רבש"ע שמא משאני מת אין אני נזכר א"ל הקב"ה כשם שאתה נותן להם פ' קלים וזוקף את ראשן כך בכל שנה כשישראל קורין פ' שקלים כאלו אתה זוקף את ראשן שנאמר כי תשא והוא משולל הבנה למה בפ' שקלי' אמר משאני מת איו אני נזכר, והנ"ל בזה כי ענין מחצית השקל הוא בשביל שמשה מסר נפשו על ישראל שא' ואם אין מחני נא כו' ובזה כפר מחצה ועל יתר הפליטה צוה ה' לתת מחצית השקל דייקא וז"ש הכתוב עצמו ונתנו אי"ש (זה משה שנאמר כי זה תשה האיש ונאמר והאיש משה עניו כו') כופר נפשו לה' בפקוד אותם כלו' שנתנו את האיש משה כופר נפשו בשבילם ע"כ זה יתנו וגו' מחצית השקל אמנם זהו בעודנו חי עמהם אבל אחר הסתלקותו מהעולם לא יוכל למסור נפשו עליהם ואיך יפעול נתינת מחצית השקל פעולתו לכפר עליהם להרים ראשן וז"ש משה כשהגיע לפ' שקלים שסגי במחצית השקל בשביל שהוא מסר נפשו א' שמא משאני מת וא"י למסור נפשי שוב אין אני נזכר ומה בצע בתת מחצית השקל א"ל הקב"ה כשם שאתה נותן להם פ' שקלים וזוקף את ראשן ע"י מסירת נפשך כך בכל שנה כשקורין כו' כאלו אתה עומד וזוקף את ראשן כי מה שמסרת נפשך עליהם צדקתך תעמוד להם מיד ולדורות: עוד יתבאר טעם על מחצית השקל גם אומרו ונתנו אי"ש כופר גם להבין המדרש תנחומא כי תשא את ראש בני ישראל זש"ה רבים אומרים לנפשי וגו' רבי פותר' באומות עכו"ם רבים אלו אומות העכו"ם שכתוב