ייטב לב שמות תנב

יתנו מחצית השקל שיהיה כמו ההתחלה כאמור וז"ש זה יתנו וגו' מחצית השקל וז"ש המד' בלשון ז"ה דייקא הושפלו כי א' כי ז"ה משה האיש ר"ל שהוא מכונה בשם ז"ה מכלל שהם אינם מכונים בשם ז"ה כי עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו ונשתנה עד שנאמר אליהם הורד עדיך מעליך בלשון ז"ה הוגבהו שנאמר זה יתנו ר"ל שיראו לתקן שיהי' במדרגת ז"ה כמו משה שיהי' תמיד כמו בראשית וכמה שהיו בשעת קריעת י"ס שאז אמרי ז"ה אלי ואנוהו ואיתא בש"ס שבת קל"ב ואנוהו הוי דומה לו ופרש"י לשון ואנוה"ו א"ני וה"וא אעשה עצמי כמוהו ר"ל כמו שהוא נקרא זה מפני שאינו משתנה כמו שנאמר אני ה' לא שניתי כ"כ אראה לדבק בו תמיד וללכת בדרכיו בלי השתנות עד שאהי' מכונה בשם ז"ה וז"ש ז"ה (ר"ל שיהי' מכונים בשם ז"ה) יתנו כל העובר על הפקודים היינו כל דעבר בי"ס שאז אמרו זה אלי ואנוהו אהי' דומה לו בבחי' ז"ה לכך יתנו מחצית השקל וכאמור, ומה"ט אמר כי תשא דייקא כי ישראל בעצמם לא הי' בכחם להגיע למדרגת ז"ה בלתי ע"י מרע"ה, ובזה אמרתי לנעוץ סוף התורה להתחלתה אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ר"ל שעשה משה שיהי' ישראל תמיד בבחי' ראשית וירא ראשית לו דייקא למשה ומידו זכו ישראל לבחי' החכם עיניו בראשו וזה שתרגם הירושלמי בראשית בתוכמ"א והבן: והנה ענין שקלים הי' להזכירם על דבר ז"ה שיהי' תמיד בבחי' ראשית ולזה בפ' שקלים אמר משה שמא משאני מת איני נזכר ולא יהי' ישראל בבחי' ז"ה וא"ל הקב"ה חייך כי צדיקי' במיתתם קרוים חיים וקיימים והרי קי"ל משה רבינו לא מת מדכתיב וימת שם משה וא' ז"ל גז"ש שם שם מה להלן עומד ומשמש שנאמר ויהי שם בהר אף כאן עומד ומשמש דקדקו באומרם עומ"ד ר"ל בעמידה אחת שלא ירד ממדרגתו בשום פעם ולא נשתנה כ"כ כאן עומד במדרגתו חי וקיים ומשמש ולא נשתנה מחיים למות ח"ו כ"א עודנו חי אתנו וכדאיתא בזוהר אנת בכל דרא ודרא, וז"ש כאלו אתה עומ"ד דייקא במדרגתך וזוקף את ראשן התחלתן להיות' תמיד בבחי' ראשית והבן: ג עוד י"ל טעם על מחצית השקל דייקא גם מאמרם גלוי וידוע כו' לפיכך הקדים שקליהם לשקליו כו' בהקדם מה שפירשתי בפ' משפטים ועבדתם את ה' אלקיכם וברך (שתהי' עובד) את לחמך ואת מימיך ר"ל עם לחמך ועם מימיך לא תהיה משכלה ועקרה (לבלי להוליד מצות ומעש"ט) בארצך (אפי' כשאתה עוסק בדברים ארצי' וגשמיים ואז) את מספר ימיך אמלא כי לא נפקד יום ולא שעה מבלי עבודה ככתוב למעלה וכלל הדבר שצריך האדם לעבוד את השי"ת תמיד בתורה ועבודה וגם באכילה ושתי' ומו"מ וכדומה וכמאמר דוד המלך ע"ה אם אעלה וגו' אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא (בענין זה) מקום לה' לשם ה' כדאי' בספרים הקדושים, וזהו עבודה תמה ומטבע שלימה שקל שלם, ואמנם מי שאינו בבחי' זו כ"א הוא עובד בעת עסקו בתורה ותפלה אבל במו"מ לא ישים אל לבו להיות עודנו עומד לפני ה' בעת ההוא הרי עבודתו אינה שלימה כ"א מחציתו עובד ומחציתו איננו עובד כי בעת עסקו בעניני עוה"ז עבודתו בעניני עצמו למלא נפשו כי ירעב ולבו שכוח מאת ה' ח"ו ולכפר ע"ז צריך ליתן מחצית השקל, וזה שא' כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם למספר שנותיהם מה שהוציאו בהבלי עוה"ז אז) ונתנו איש כופר נפ"שו (על מה שמילא תאותו ורצונו כמו שפרש"י חולין ק"ד על אומרם נפש לרבות שותה כמו אם יש את נפשכם לשון תאוה) לה' בפקוד אותם וגו' (ע"כ) זה יתנו וגו' מחצית השקל וגו' (כי) מחצית השקל (היינו בעסקו בתורה ועבודה הוא) תרומה לה' ולזה די מחצית השקל לכפר על נפשותיכם תאוותכם דייקא כאמור, וזה ענין מאמרם מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' מפני שנהנו מסעודתו כו' א"ל שבשושן יהרגו כו' א"ל מפני שהשתחוו כו' ועכ"ז הרי האריך אפו עד אותו דור שהי' החטא שנהנו מסעודתו מעורר חטא הקדום כדאיתא ברי"ף שם בח"א עי"ש והרי כתיב והשתי' כדת של תורה לעשות כרצון איש זה מרדכי ואיש זה המן ופי' המפורשי' שהשקה והאכיל לישראל דברי' כשרי' ולא דבר איסור כרצון מרדכי (ולאומות כרצון המן) ולא נענשו רק על שמלאו תאותם וז"ש המן ישנו עם אחד שיש להבין למה נתן להם תואר אחד (ב') אומרו כפל מפוזר ומפורד וגו' (ג') ודתיהם שונות מכל עם דהי' לו לומר מכל דת ומה זה מכל עם גם מה הלשין בזה הרי כל עם יש לו דת משונה מזולתו ועי' ס' יוסף לקח כתב בזה פי' נחמד כי בישראל נאמר ובחוקותיהם לא תלכו ואסור להדמות להם במלבושים וכדומה וז"ש ודתיהם [הוא שהם יהי'] שונות מכל עם מובדל