ייטב לב שמות תנ

גם בזמן אשר הנני שרוי ח"ו בצער ותעדר הכוונה המעולה ואין כחי בתפלתי אלא בפה ולשון לבד עכ"ז יעלה לרצון ותקובל בטוב ועפ"י הדברי' האלה יש לי לתת טעם על מחצית השקל כי אז הי' אחר מעשה העגל והי' ישראל נתונים בצער על מרים הקשה כמבואר בפסוק ויתאבלו וגו' ולא הי' יכולים לעבוד אז את בוראם זולת בחלק הגוף לבד ולא בכת ועומק נפשם וממילא הי' חסרון בחצי העבודה דהיינו בכחות הנפשיים והרוחניים כנ"ל ולזה בא אליהם הצווי מהשי"ת לתת מחצית השקל לכפר על המחצית העבודה כנ"ל והבן, ועפי"ז יבוארו הפסוקים הנ"ל כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ר"ל לתקן ולהרים ראשם למען לא יחסר המזג בעבודתם (פקודיהם לשון חסרונותיהם כי פקד לשון חסרון כמו ולא נפקד ממנו איש) והכוונה לתקן החסרון בעבודת ישראל אשר אז לא עצרו כח לעבוד בכח נפשותיהם כנ"ל ונתנו איש כופר נפש"ו וגו' (דייקא) ולא יהי' בהם נגף וגו' ר"ל מכה ופגם (כמו פן תגוף באבן רגליך) זה יתנו וגו' מחצית השקל תרומה לה' ר"ל בזה המחצית השקל יתוקן החטא והחסרון אשר הי' בעבודת' בחלק ה' היינו בכח הנפשי והרוחני אשר הוא חלק ה' לבד ובזה יהי' עבודת' תמים יחדיו כחלק החומרי כחלק הרוחני יעלה לרצון לפני ה': ובזה יבואר המד' הנ"ל זה יתנו מלמד שנתקשה משה ר"ל דהי' קשה למשה רבינו ע"ה על מה עשה ה' ככה לצוות שיתנו מחצית השקל ולא שקל שלם עד שהראהו הקב"ה כמין מטבע של אש (ומטבע מרמז על תיקון כמו כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים) והכוונה שהתחצית השקל בא לכפר על התיקון אשר חסרו בעבודת' שלא הי' בהתלהבות ורשפי שלהבת יה ועבודתם הי' רק בכח החומרי ולא בהנפשיי באשא ושלהובא דלעילא וא"ל כזה יתנו ובזה יבואר הגמ' מגילה גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו ירצה כי איש צר ואויב המן הרע הזה הגם שלא הי' נעלם ממני כי יש לאל ידינו בכח תפלתנו לבטל עצת הקמים עלינו והאלקים יעננו בקול קול יעקב אמנם מגמתו במסירתו ומלשינותו לערבב ולהטריף דעת כוונת התפלה בכת כור הצרות והיגון אשר כל השומע מהדבר הרע הזה אשר החל לעשות תאחזהו פלצות ובעתה וממילא לא תפעל התפלה כלום להיות פורחת לעילא לעשות פרי ישע לעילא בעולם העליון ויבצע מזימתו ח"ו לפיכך הקדים שקליהם לשקליו לרמז כי אף בלא כוונה רצוי' כ"כ מקובלת תפלת ישראל כנ"ל ולא יתייאשו עצמם מן הרחמים כנ"ל, ובזה הנה מקום אתי לבאר המד' תנחומא כי תשא זש"ה ואתה ה' כבודי ומרים ראשי לבאר השייכות זה לזה כי הנה דוד המע"ה בהיותו נרדף מפני שאול ויתר שונאיו הרב' תפלה לאלקים ותוכו רצוף אהבה ושבת לקב"ה על כי השי"ת ברוב רחמיו מקבל תפלתו אם כי אינה בכוונה על אופן המעולה לגודל צערו ואמר ה' מה רבו צרי וגו' רבים אומרים לנפשי (דייקא) אין ישועתה לי באלקים סלה ר"ל כי שונאי חושבים כי בעת הזאת לא תקובל תפלתי לאשר כי לא אוכל להתפלל כראוי ונכון שנחסר כח הנפשי אמנם עכ"ז ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי (דייקא כנ"ל) קולי אל ה' אקרא (ר"ל אף בקולי לבד ולא מעומק הלב עכ"ז) ויענני וגו' אני שכבתי ואישנה (ירצה אף אם תפלתי רק בבחי' שינה וע"ד אני ישנה ולבי ער) הקיצותי וגו' לא אירא וגו' (אך כל זה הוא לע"ע מאין ברירה וע"ד ההכרח אבל בקשתי) קומה ה' הושיעני אלקי וגו' ר"ל בגלוי ובפרסום רב למען אמצא מנוח ואוכל להתפלל בלב שלם ובנפש חפצה ויתגדל ויתרומם חלק ה' חלק הנפשי וז"ש לה' הישועה (ואז) על עמך ברכתך סלה ר"ל מעומק הלב וע"ד שכתב הרמב"ם כי עיקר השבת הוא הציור המצטייר בלב וע"ד לא יגביה קולו יותר מן המברך וזש"ה סומך ה' לכל הנופלים וגו' עיני כל וגו' ואתה נותן להם את אכלם בעתו היינו כח השכלי ואכילה רוחנית ע"ד ויחזו את האלקי' ויאכלו כי אתה פותח א"י ומשביע לכל חי רצון כלומר רצון הלב להעבוד' והבן: ב' כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ונתנו וגו' יל"ד להבין אומרו ראש ב"י דהא סגי לומר תשא את ב"י, ב) אומרו ונתנו דהי' לו לומר ויתנו כמו להלן דלשון ונתנו משמע עבר אלא שהוא"ו שבראשו הופכו להבא והא ל"ל ג) זה יתנו שפת יתר דכבר אמר ונתנו וגו' וע"ז יאמר כל העבר על הפקדים מחצית השקל ובמד"ת זה ישפיל וזה ירים בלשון ז"ה הושפלו כי ז"ה משה האיש וגו' בלשון זה הוגבהו ז"ה יתנו נראה דבא לישב לשון הפסוק, ד) אבל צריך ביאור וכי מפני שאמרו זה משה וגו' הושפלו והלא רק מפני גוף המעשה הושפלו אבל בלשון ז"ה מה חטאו ומפני מה הושפלו בז"ה דייקא ה) עוד במדרש תנחומא משה תיקן להם כו' כיון שהגיע