ייטב לב שמות תמז

עמכם דברי' זש"ה מעונה אלקי כו' אשריך ישראל וגו' מגן עזרך כנגד אברהם ואשר חרב גאותך כנגד יצחק שפשט צוארו כנגד החרב ויכחשו אויביך לך כנגד יעקב כו' ואתה על במותימו תדרוך זה מרדכי שנאמר ויקח המן את הלבוש ואת הסוס מי גרם למרדכי לבא לידי הגדולה הזאת מפני שהי' מתפלל בכ"ש מאחר שראה את עצמו בגדולה לא הגיס דעתו ולא עמד מהתפלה וישב מרדכי כשם שהי' מתחלה ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה לא עליך כ"א על אויביך וגו' ואתה תעמוד מהתפלה לאו אלא ואתה תשוב ושמעת כשם שעשה מרדכי שנאמר וישב מרדכי וגו' שחזר לשקו ולתעניתו לכך נאמר קחו עמכם דברים אף כאן הוא אומר זה הדבר שלא נתרצה הקב"ה לאהרן כ"א על ידי תפלה עכ"ל, והוא צריך ביאור ובפרט מה שאמר לא עליך מה קמ"ל בזה ואין לו ביאור לכאורה, אבל יתבאר היטב עפי"מ דאיתא בזוהר בשלח דף נ"א ובמדרש כי קרי עת י"ס הי' בזכות שלשה אבות אברהם יצחק ויעקב בחי' חסד דין רחמים והטעם מבואר בנזה"ק וישלח פ' ע"ו כי בקרי"ס נתחברו ב' הפכים בנושא אחד לנגב המים לישראל לעבור בתוכו ביבשה ובאותו שעה ממש שב לאיתנו להטביע למצרים מצד הדין והתכללות שניהם כא' הוא מדתו של יעקב עי"ש בארוכה ומה שהוצרך הים להשיב לאיתנו להטביע למצרי' מבואר במד' שנתמלא עליהם הים חימה ואותו חימה שנתמלא החזיר על מצרים להשקיט מדה"ד שאינו חוזר ברקני' כמבוא' בס' ישמח משה פ' בשלח עי"ש וכך הי' בימי מרדכי ואסתר שנאמר ויגרש מפניך אויב זה המן הרי הצלתן של ישראל עכ"ז ויאמר השמד אלו כילוי בני' הוא מה"ט להשקיט מדה"ד מעל ישראל כמו ששמעתי מפי מוזלה"ה, שזה הי' כוונת אסתר שבקשה ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן כדי להשקיט מדה"ד מישראל עכ"ד, וע"כ הי' גדולתו של מרדכי ומפלתו של המן ברגע אחת על ידי התכללות ג' מדות יחד זכות אברהם יצחק ויעקב, וזה שאמר המדרש אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' (לשון הכתוב בשירה ויושע ה' וגו') מגן עזרך אברהם ואשר חרב גאותך יצחק (ע"כ גאות"ך גימטרי' ת"ל שנמתקו ה"פ אלקים העולה ת"ל) ויכחשו אויביך לך זה יעקב שמדתו אמת ע"כ בזכות שלשה אבות אלו ואתה על במותימו תדרוך זה מרדכי שהי' גדולתו של מרדכי ותפלתו של המן ברגע אחד זה קם וזה נופל שנאמר ויקח המן "את "הלבוש "ואת "הסוס (ר"ת אהו"ה בחי' דעת מדתו של יעקב) ומרדכי דרך עליו כדאי' במד' וכיון שהי' ע"י התכללות המדות יחד חד"ר ידע מרדכי שהוא דבר המתקיים כמבואר למעלה ועכ"ז לא הגיס דעתו ולא עמד מהתפלה אלא וישב מרדכי (ששב לשקו ולתעניתו) וזה שנאמר ונתן ה' אלקי"ך התכללות חסד ודין את כל האלות האלה לא עליך דלכאורה קשה וכי לא סגי בהצלת ישראל ולמה יתן האלות האלה על אויביך לזה אמר המד' לא עליך ר"ל כדי שלא יהי' שום קטרוג עליך לכך מוכרח ליתן אותו על אויביך וגו' ועכ"ז אם כי כבר נשתק מדה"ד וקבל חלקו והוא דבר המתקיים עכ"ז ואתה לא תעמוד מהתפל' כ"א ואתה תשוב וגו' כמו שעשה מרדכי שנאמר וישב מרדכי, אף כאן הגם כי משה הלבישו לאהרן ואת בניו אתו ומילא את ידם לכהן לעולמי עולמים כדאיתא במד' דלעיל ועכ"ז לא הגיס דעתו כ"א עודנו עומד ומתפלל לרצות אלקים להתמיד לו טובתו ולכך נאמר וזה הדבר לשון דיבור ותפלה כדכתיב קחו עמכם דברים וגו' ופי' הכתוב וזה הדבר שהי' אהרן עומד בתפלה ודיבור הגם כי אשר תעשה להם אתה הוא לקדש אותם לכהן לי לעולמי עולמים עכ"ז לא הגיס דעתו כי אם עמד בתפל' והבינהו: במדרש עה"פ וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי ד"א קחו עמכם דברים וגו' ויגרש מפניך אויב זה המן וכו' כיון שראה תשה מתן שכרן של צדיקים אמר אשריך ישראל וגו' עד ואתה על במותימו תדרך בימי מרדכי כו' מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו ולא עמד מהתפלה אלא וישב מרדכי אל שער המלך שחזר לשקו ותעניתו וצריך ביאור גם להבין זכור את אשר עשה לך עמלק אומרו ל"ך שפת יתר לכאורה דהרי אמר אשר קרך וגו' גם להבין במגילה מאמר וכל זה איננו שוה לי בכ"ע אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך למה פרט הסימן שהוא יושב בשער המלך גם להבין כוונת מרדכי בזה בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך מלבד הפשוט והענין נ"ל עפ"י מאמר' ז"ל בשבת משל למלך שזימן עבדיו לסעוד' פקחין שבהן עמדו וקשטו עצמן וישבו על פתח בית המלך כו' והוא שה"כ בכל עת יהי' בגדיך לבנים והעיקר שצריך לדעת שזה העולם אינו אלא פרוזדור לכנוס לטרקלין וצריך להתקין עצמו בפרוזדור כו' ועי' מ"ש בסד"שש ובספר באמ"ח פ' לך לפרש הפ' ואיש את קדשיו לו יהי' שמה שעושה מצו' ומעש"ט זהו שלו של