ייטב לב שמות תמו

כסדרן ומוזלה"ה אמר רמז לזה דכתיב פנחס וגו' ויכפר על ב"י כפר לא נאמר כ"א ויכפר לעתיד תמיד על ב"י, ועפי"ז מובן כיון שעיקר הקרבה גם היום נעשה בפועל ממש ועושה רושם בגבהי מרומים וא"צ רק להמשיך פעולתו למטה בארץ לזה די בדיבור בעלמא משא"כ בשאר מצו' שבלתי המעשה לא נעשה למעלה ככל והבן, ובזה מובן מ"ש המד' הדבור שדברת לקדש את אהרן ובניו קיים לעד כו' ויש להבין הלא עתה בעונותינו חרב ביהמ"ק ואין לנו כהן בעבודתו ולענין מה הדיבור קיים האם לענין קדושת כהונה בלבד אמנם למה שאמרנו הנה נכון כי גם עתה דיבורו ית' קיים ממש גם לענין הקרבת הקרבנות כי פנחס עומד ומקריב ועושה רושם בשמים ממעל כאמור ומה"ט סגי בתורה ותפלה במקום קרבן והן דברי המד' דקשי' לי' אומרו וזה הדבר עז"א לעולם ה' דברך אפי' עתה בזמן שאין לנו ביהמ"ק נצב בשמים שפנחס עומד ומקריב ופעולתו בשמים לכך א"ת בשמים אלא כשמים הדיבור שאמרת לקדש את אהרן ובניו קיים לעד שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם והוא הנאמר בפנחס דכתיב בתרי' ויכפר (תמיד) על ב"י לכך נאמר וזה הדבר כלו' בדיבור בעלמא סגי כדכתיב קחו עמכם דברים איני מבקש מכם קרבנות בפועל רק ד"ת או תפלה במקום תמידים והיינו מה"ט מפני שנצב בשמים לכך בקל להמשיכו לארץ ע"י דיבור בעלמא והיינו בזה הדבר בדיבור בעלמא אשר תעשה והבן. ועמ"ש בזה סו"פ אמור ונ"ל שזה שאמרו בגמ' סוף מנחות מ"ד לעולם זאת על ישראל זה מזבח בנוי ומיכאל עומד ומקריב כו' כל העוסק, בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת: הדרך השלישי עפ"י מאמר חז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד דכתיב בראשית ברא אלקים ראה שאין העולם מתקיים בדין עמד ושיתף מדהר"ח והקדים מדהר"ח למדה"ד שנא' ביום עשות ה' אלקים וגו' והטעם שלא ברא במדת החסד לבד כ"א בשיתוף מדה"ד כי מלבד שהוצרך מדה"ד להעניש לפעמי' כדכתי' והאלקים עשה שיראו מלפניו עוד טעם ב' עפימ"ש האלשי"ך לפרש אלקים יחננו ויברכנו וגו' כי ע"י מדת החסד לבד לא יתמיד הטובה כי אפשר למדה"ד לקטרג אבל בהיות שיתוף חסד ודין וגם מדה"ד מסכים תתמיד הטובה ותתקיים לעד: וזש"ה אלקים יחננו ויברכנו אז יאר פניו אתנו סלה ועפי"ז נבין מה שהצריך משה להלביש הבגדים לאהרן ולבניו ולמלא ידם בקרבנות כדכתיב ומלאת יד אהרן וגו' והוא עפימ"ש בזוהר וארא עה"פ הוא אהרן ומשה וגו' הם אהרן ומשה מבעי' לי' אלא לאכללא דא בדא רוחא במיא הוא משה ואהרן לאכללא מיא ברוחא וע"ד כתיב הוא, עוד שם פתח ר"א וידעתם היום וגו' עד הכא אתדבק דרום באשא ימינא בשמאלא וע"ד והשבות אל לבבך לאכללא לון כחדא שמאלא בימינא כדין תדע כי ה' הוא האלקים והשתא ידיעא הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן רוחא במיא ומיא ברותא למהוי חד ובע"ח מביא דברי הזוהר הללו וז"ל וזה שא' הזוהר הוא אהרן ומשה ששניהם שקולין לאכללא אשא במיא ומיא באשא משמע דהכי גרס כי אהרן שורשו הוד ענף הגבורה ומשה בנצח בחי' מיא ושם בעט"צ מיישב ב' הגרסאות והי' לאחדים בידו עי"ש ושם במקדש מלך הוא אהרן נ"ב חסד מצד נצח ומשה גבורה מצד הוד הוא משה נ"ב חסד נצח ואהרן גבורה הוד ועי"ש שמפרש שאינם סותרים זא"ז ושניהם אמת ובזה נכון כי אלו הי' מלוי ידיו של אהרן ובניו וכהונתם ע"י אהרן מצד ימינא או שמאלא לבד בין כך ובין כך לא הי' דבר המתקיים ע"כ א"ל ה' למשה ואתה הקרב אליך למדתך דייקא את אהרן אחיך ואת בניו וגו' לאכללא ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא לכהנו לי לעולמי עולמים כי בשיתוף ב' המדות ימין ושמאל יחד כא' אז הוא דבר המתקיים לעד כדכתי' ואני תפלתי וגו' אלקים ברב חסד"ך (במדה"ד הנמתק ברוב חסד) ענני (אז) באמת ישעך שתתקיים כי דבר אמת מתקיים לעד, והן דברי המד' לפרש אומרו וזה הדבר לזה א' לעולם ה' דברך (קיים לעד) נצב בשמים בחי' שמים אש ומים יחד קו האמת שקיים לעד אמר דוד כשם שאתה אמת שנאמר וה' אלקים אמת שיתוף מדת החסד למה"ד אמת וקיים כך דברך אמת שנאמר דברך נצב בשמים בבחי' שמים אשא ומיא ע"כ אל תקרא בשמים אלא כשמים כשם ששמים נצבים לעד כ"כ דברך שדברת לקדש את אהרן קיים לעד ולמה כן שנאמר כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים דייקא וגו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי לכך נאמר וזה הדבר שהכתוב גילה שזה הדבר אשר אתה תעשה להם (הוא) לקדש אותם לכהן לי לעולמי עולמים כי אם נעשה ע"י אז הוא נכלל שמאל בימין וימין בשמאל ומפני זה הוא קיים לעד כאמור: ועפ"י הדברים האלה יתבאר גם מה דאי' עוד במד' וזה תוארו וזה הדבר זש"ה קחו עמכם דברי' ד"א קחו