ייטב לב שמות תלח

מסייעתן (שיהא לש"ש) וצדקתם עומדת לעד ר"ל של האבות עומדת לעד לזרעם אחריהם להתכוון לש"ש (ואם כי זכות אבות מסייע בידם עכ"ז) ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם ר"ל כאלו עשיתם מעצמיכם לש"ש והבן: וז"ש שם הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ר"ל שלא תפרוש מהצבור ללמוד ולהתפלל בהסתר למען לא יתערב סיגי' ממלאכת חונף כ"א תראה להתאחד עם הצבור להתפלל וללמוד תורה לרבי' והטעם נאמר לעיל שזכות אבותיו מסייעתו ועז"א ואעפ"כ ואל תאמן בעצמך עד יום מותך ולכאורה מה ענין זה לזה אלא בא לומר שלא תאמן בעצמך שאתה זך ונקי ממלאכת חונף בעמלך עם הצבור כי אין אדם מבין ע"ע אולי לא כך הוא כאשר דמית וכ"ז לענין עצמך אבל ואל תדין את חברך ר"ל לומר שגם הוא אין כוונתו לשמים עד שתגיע למקומו ר"ל עד שתגיע להבין אמיתית כוונתו ואל תאמר דבר שא"א לשמוע שסופו להשמע ר"ל שלא תאמר שזה דבר שא"א לשמוע ולהבין מה בלבו של חברו ואולי כמוני כמוהו יש בו תערובות עז"א שסופו להשמע פי' שסוף הדבר להיות נשמע ונודע לבריות מי שכוונתו רצוי' לשמים וכדאי' בזוהר תרומה ד' קכ"ח ויקחו לי תרומה מאת כל איש מההוא דאקרי איש דאתגבר על יצרי' אשר ידבנו לבו דיתרעי בי' קב"ה ומנא ידעינן דקב"ה אתרעי בי' כד חמינן דרעותא דההוא בר נש בחדו' וברעותא דלבא למרדף ולאשתדלא אבתרי' דקב"ה בלבי' ובנפשי' וברעותי' וכו' הרי שנודע ונשמע מי שכוונתו רצוי' לשמים, וכ"ז לענין חברך שצריך להחזיק את חברו לצדיק כמבואר בה' ר"ה אבל לענין עצמך אל תאמן בך כי אולי עוד אינך פנוי וזך מתערובות ועז"א ואל תאמר לכשאפנה אשנה ר"ל כשאפנה לבי ממחשבות זרות אז אשנה ברבי' ולא קודם אל תאמר כן שמא לא תפנה ר"ל ועכ"ז אתה מחויב ללמוד ולזכות רבי' ואי אתה בן חורין להבטל מזה כמו שאמרו לעולם יעסוק וכו' אפי' שלא לשמה שמתוך וכו' נמצינו למדין כי למי שעבודתו בסתר יותר קל להיות מחשבתו לש"ש אבל למי שתורתו ועבודתו ברבי' ובגלוי לעין כל עבוד' קשה הוא שתהא מחשבתו זך ונקי לש"ש ואין להאמין בעצמו כ"א לחשוד א"ע אולי הוא ותורתו ועבודתו לא בשמים היא כ"א על הארץ מתחת להתנאות ולהתפאר וזה הי' ענין ענותנותו של משה רבינו שסבור הי' שכל אדם עבודתו בסתר והוא ומחשבתו בשמים ממעל לא כן הוא אשר עבודתו גלוי לכל וברוב עם אולי כוונתו בלתי רצוי' והוא ועבודתו על הארץ ר"ל בשביל ענין ארצי, וז"ש והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר ע"פ האדמה זה חוזר על והאיש משה איך הי' עניו מכל האדם ע"ז אמר שסבור הי' שהוא אשר ע"פ האדמה דבוק ע"פ האדמה ובענין ארצי להתנאות ולהתפאר לא כן כל אדם העובד בסתר הוא ועבודתו על השמים והבן זה: ולדעתי זה שנאמר במגילה איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי ידוע ביאורו מירא דכי' ר"ל זך ונקי בן יאיר ודרשו חז"ל שהאיר עיניהם של ישראל בן שמעי ששמע אל תפלתו בן קיש שהקיש על דלתי רחמים וכו' ואפשר עוד לומר שהקישו על דלתותיו לבקש רחמי' על ישראל, וא"כ הי' תורתו ועבודתו גלוי לכל ועכ"ז איש ימיני ר"ל שהי' לומד לשמה המכונה ימין כידוע מדכתי' אורך ימים בימינה וכו' ואחז"ל למיימיני' בה לשמה: הדרן לדידן כי משה רבינו הי' עניו כי לא האמין בעצמו שעוסק בתורה ועבוד' לש"ש כי אולי יש בו תערובות שמרי' מחשבות בלתי רצויות וע"כ הי' מתאמץ יום ביומו וילך הלוך וגדול לכוון לש"ש יותר מאתמול ועד"ז פירש המאור עינים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצו' אפי' שלא לשמה ר"ל שלעולם ידמה בעיניו שעודנו עוסק שלא לשמ' שמתוך של"ש (הזה) בא לשמה וז"ש ואתה (דייקא שאתה עניו מכל האדם לומר שעדיין אולי יש בך תערובות ומהיום תעסוק לשמה) תצו' את ב"י ויקחו אליך שמן זית זך וגו' ר"ל שלא יסברו שכבר יש בידם תורה ועבודה כ"א מהיום וכ"ז יקחו אליך לבחינתך חכמת התורה הנרמז בשמן זית שיהא זך בלי תערובות ושמרי' כ"א כתית למאור של העולם ב"ה להעלות נר תמיד כתרגומו לאדלקא בוציניא תדירא ר"ל שתמיד יהא בעיניהם כאלו הם מתחילין להדליק נר ה' נשמת אדם והבן: ואתה תצוה את ב"י וגו' במ"ת ילמדנו רבינו קטן לכמה נמול כך ש"ר קטן נמול לשמנה ת"ט כשם שנמול יצחק אבינו והוא תמוה חדא מה ילמדנו הא זיל קרי בי' רב הוא דכתיב וביום השמיני ימול וגו' ותו ל"ל הא דאמר כשם שנמול יצחק ותו מה ענין שאלה זו לכאן: