ייטב לב שמות תלג

עוד יש לי לפרש המדרש והתדב"א הנ"ל גם הא דאיתא במדרש ועשו ארון מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש אמר הקב"ה לישראל אתם צאני ואני רועה כו' עשו דיר לרועה שיבא וירעה אתכם לכך לאמר ועשו לי מקדש אתם כרם ואני שומר עשו סוכה לשומר שישמור אתכם אתם בנים ואני אביכם כו' עשו בית לאב שיבא וישרה אצל בניו לכך נאמר ועשו לי מקדש וצריך ביאור להבין תכלית כוונתו באלו הדמיונות ומדוע לא כתב זה למעלה עה"פ ועשו לי מקדש וביפ"ת נלחץ בפירושו עיי"ש: והנ"ל בהקדם לפרש עוד מה שאמרו ישראל נעשה ונשמע והוא עפ"י המבואר בספה"ק כי כל המצות הנה הנם בבחי' גוף ונשמה כי מעשה המצו' כמו לבישת ציצית והנחת תפילין וד' מינים שבלולב הוא רק גוף אבל העיקר הוא המחשבה הטובה שבהן כמו בתפילין שהעיקר בזה להניח על היד לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו ית"ש ועל הראש נגד המוח שהנשמ' שבמוח וכו' יהי' משועבדים לעבודתו ובציצית לזכור את כל מצו' ה' לעשותם כדכתיב וראיתם וגו' וזכרתם וגו' ומזה תקיש על יתר המצות שהעיקר בהן לעשות עצמו מרכבה לשכינה לישר לבבו לשם ה' כי רחמנא לבא בעי כנודע וז"ש נעשה (במעשה) ונשמע לשון הבנה ולשון קבלה בלב שנבין פנימיות המצוה ונקבל בלב לקיים בפנימיות הלב מה שהמצוה רומז' אליו ומזה זכו ישראל לאור מקיף מכח המעשה ולאור פנימי מכח המחשבה וזה שהי' הקב"ה מקיף את ישראל בשבעה עננים ועל זה נאמר כי בסוכות הושבתי את ב"י הם ענני הכבוד, ובתוך העננים הלכו ישראל לדגליהם ארבע דגלים לארבע רוחות ובתוכם הארון והלוחות ששם משכן כבודו ית' בין בדי הארון והיינו בחי' אור פנימי בתוכם הרי שהוא ית' כביכול הי' בבחי' מקיף וסובב את ישראל ופנימי בתוכם: וז"ש בשעה שאמרו ישראל נעשה (במעשה) ונשמע בפנימיות הלב מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה במעשה הנתינה אשר ידבנו לבו תקחו הרי פנימיות הלב ולכך ועשו לי מקדש שהוא בבחי' מקיף לישראל שבתוכו ושכנתי בתוכם וא' ז"ל בתוכו לא נאמר כ"א בתוכם ממש בתוך לבם כדכתיב היכל ה' המה והמופת על זה שהי' קדשי קדשים בתוך המקדש ובתוך ק"ק הארון ובו הלוחות וכתיב ונועדתי לך שם וגו' להורות שהוא כביכול אור המקיף ואור הפנימי כאמור: וז"ש המד' ועשו ארון וכו' שזה מופת על שהוא ית' בבחי' פנימי מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש שהוא מקיף משל לרועה כו' עשו דיר לרועה שיבא וירעה אתכם כ"כ הי' תכלית עשיית המקדש שירעה אתכם במרעה גשמי חיצוני בפרנסה כמ"ש שלחן בצפון שממנו שפע עושר וא' הביאו עומר בפסח וב' לחם בעצרת כדי שיתברכו לכם תבואות שבשדות נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו גשמי השנה ומרעה הפנימי הרוחני חכמה ושכל מן המנורה שבדרום כנודע ואח"ז אמר אתם כרם ואני שומר בבחי' גדר המקיף לכרם עשו סוכה לשומר שישמור אתכם כ"כ המקדש בבחי' סוכה אור המקיף לישראל אח"ז אמר אתם בנים ואני אביכם כבוד לבנים כשהן אצל אביהן היינו קרובים אליו בפנימיות לבם וכמ"ש הרמב"ם במורה בשורש קרוב וניגש עי"ש וכבוד לאב כשהוא אצל בניו היינו בתוכם לכך נאמר ועשו לי מקדש הרי מקיף ושכנתי בתוכם הרי פנימי כאמור והנה נודע שאור מקיף הוא משם א"ל במילואו העולה הק"ף ואור פנימי משם הוי' ב"ה והנה ב' שמות האלו א"ל במלואו עם הוי' עולה יר"א בסוד אל הוי' ויא"ר לנו ומבואר בסידור בכוונת מוסף שבת שאז נתוסף הארה לנוקבא שנקרא' אל במילואו עם הוי' גימט' יר"א שקנתה שם של ז"א שבו מאיר אל הוי' וזה סוד הנא' בדוד ועשיתי לך ש"ם גדול כש"ם הגדולים עיי"ש ואפשר לפרש בזה ויקחו לי פרש"י לשמי היינו ש"ם אל הוי' מקיף ופנימי כי ועשו לי מקדש מקיף ושכנתי בתוכם פנימי: ובזה נ"ל לפרש הא דכתיב ויסתר משה פניו כי יר"א כלו' שקידש א"ע במעשה בבחי' מקיף ובמחשבה בבחי' פנימיות הלב וזכה לבחי' ז"א לשם א"ל הוי' עולה יר"א מהביט אל האלקי' כלו' מפני שהי' מביט בכ"ע במחשבתו אל האלקי' כמו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד ולכן הי' הוא מובחר כל היצורי' וכ"כ אהרן וכמ"ש אבל קרח ועדתו אמרו כי כל העדה כולם קדושים במעשה וזכו למקיף ובתוכם ה' אור פנימי ומדוע תתנשאו ועז"א משה בקר ויודע "הוי' את אשר לו בפנימי ואת הקדוש במעשה עמ"ש בזה במקומו וז"ש המד' עה"פ ויקחו לי תרומה במעשה אשר ידבנו לב"ו הפנימי שמזה זכו ועשו לי מקדש הרי מקיף ושכנתי בתוכ"ם הרי פנימי וע"ז אמר נבחר ש"ם של משה שהי' יר"א וזכה לש"ם א"ל הוי' והיינו דכתיב ואדעך בש"ם (כמ"ש האר"י ז"ל שזה שנאמר בדוד ועשיתי לך ש"ם) מעשרו של קרח שעשה מצות